טיפול ביער- פקיד היערות

הטיפול הסדור בתחום ניהול מטעים ובוסתנים התחיל בראשית שנות ה-90 והתבסס על כרמי זיתים ומטעי חרובים, הקיימים בכל הארץ.

הגדרות:

בוסתן – הרכב של מספר זנים שונים של עצי פרי.  

מטע – עצי פרי על טהרת הסוג עצמו.
 

לנטיעת בוסתנים ומטעים ביערות קק"ל, ישנן מספר מטרות:

• להוות אטרקציה ביער - כדי שאנשים יאכלו פירות בעת ביקור ביער
• לשמר את הנוף החקלאי והמורשת בישראל
• להוות חיץ בלב שטחי יער מטופלים לצורך מניעת שריפות (אין עשבייה).

  התנהגות של עצי בוסתן שונה מעצי יער ולכן מצריכה התייחסות אחרת.

    פרוטוקול גידול כרמי זיתים בשטחי קק"ל, הינו פרוטוקול ייחודי בעולם אשר נכתב ע"י  סוהיל זידאן, 2003.

  פרוטוקול זה מכיל ידע אודות:

• הכנת תשתית לנטיעה                                                                           
• בחירת זנים                                                                                           
• תהליך הנטיעה                                                                                      
• השקיה                                                                                                  
• דישון                                                                                                        
• עיצוב העצים                                                                                             
• הגנת הצומח                                                                                             
• שימור על חזות המטע                                                                              
• עלות להחזקת מטע בוגר וצעיר                                                                 

  כמה דוגמאות לעצי בוסתן ביערות קק"ל:

• בפארק קנדה יש מגוון עצי בוסתן. הממשק אקסטנסיבי לעומת יער בן שמן למשל. עצי הבוסתן הינם חלק מן האטרקציות בפארק.
• בסטף יש גן איסוף ושימור מינים וזנים של תאנים וגפנים. הגן יוצר ענין בציבור, בקרב הנוער ובקרב האקדמיה.
• עצי פיסטוק חלבי קיימים ביער בירייה בצפון, ביער להב וביער יתיר בדרום. זהו עץ שמרכיבים אותו על אלת הבוטנה. הוא אינו גדל בכל מקום וחשוב להתאים אותו לבתי גידול מתאימים.
• עצי תות נמצאים לאורך נחל קישון ולאורך נחל תבור. קק"ל שיקמה את הנחל ונטעה שם עצי בוסתן.
  בשנים האחרונות נשכרו שירותיו של רב על מנת שישגיח על עורלה (הימנעות מאכילת פרי העץ עד גיל 3). הוא מבצע סיורים בכל הארץ פעמיים בשנה.

  ממשק גיזום ועיצוב
  עצי פרי נדרשים לגיזום ולעיצוב לכל אורך חייהם. לצורך כך מגובשת תוכנית שנתית, בכל איזור. לכל עץ מגיעים פעם ב-3 שנים לצרכי גיזום. פעולת הגיזום מתבצעת באמצעות קבלנים עם התמחות מיוחדת ועל-פי מפרט מקצועי שנכתב בקק"ל. בהיעדר גיזום נפגעים הן האסתטיקה והן בריאות העץ.

  מטרות הגיזום הן:
   

• חידוש הצמיחה והגברתה
• הנמכת העץ
• שמירה על עיצוב ושליטה על גודל העץ

תחלופת ענפים
 

המפרט לגיזום עצים רחבי עלים מספק נוהל והנחיות כיצד לבצע את הגיזום.

על מנת להטמיע את המפרט בשטח, מתבצעות הדרכות באיזורים השונים ומתבצעת בקרת איכות על ביצוע בהתאם להנחיות.

אחת לשבועיים מגיע נציג קק"ל מן המטה לכל איזור על מנת לתמוך בכל ההיבטים הקשורים לנושא.

הביקורים בשטח מספקים גם הזדמנות לסיורים ולתצפיות ולאיסוף ידע. כך למשל מצאו כי את עצי החרוב אסור לגזום כל 3 שנים. בסיורים בשטח ראו (במסגרת תצפית חצי מחקרית) כי כל עץ שנגזם, מידת ההתייבשות שלו עולה. היערנים הצביעו על כך לראשונה ולאחר בדיקה, עודכנו ההנחיות.
 

שימור המורשת החקלאית
 

על –פי הפרופסיה של תכנון יערות, יש להתחיל את תכנון היער מתכנון המטעים. המטע אמור להשתלב בסביבה המקומית, חשוב לשמור על רצף של מטעים מבחינה ויזואלית ונופית.

שיטת תכנון אחרת הינה לתכנן מקבצים בני 5 דונם ומעלה של בוסתנים בתוך היער.

הרעיון הוא ליצור נגישות של המטע למטיילים ביער. לכן, עדיפות גבוהה תינתן לנטיעת מטעים באתרים קולטי קהל ועדיפות פחותה לאתרים בעלי קהל מצומצם.

הנושא לא מפורסם כיום באינטנסיביות, בשל החשש מהצפת קהל ופגיעה במטעים.

בעת גידולו, הפרי מוגן בשקיות על מנת לשמור עליו מפני נזקים. בפעילות כיסוי הפרי הוזמן הציבור להשתתף ובהמשך הוא הוזמן לקטוף אותו.

בחול המועד סוכות ובחנוכה יש תהודה גבוהה יותר לביקור במטעים בשל מבצע מסיק זיתים. בכל שנה מכינים 3 אתרים לבואו של הקהל. אירוע המסיק הינו אירוע מורכב והוא מתוכנן יחד עם מחלקת אירועים. באירוע מסייע הציבור למסוק את הזיתים ומקבל צנצנות לכבישת זיתים.
 

אתגר המים בגידול עצי פרי
האתגר:
עץ פרי אמור להיות גדל ליד מקור מים, ללא השקיה. בקק"ל נעשה פיתוח ייחודי בעולם על מנת להתמודד עם אתגר גידול עצי פרי ללא השקיה.
הרעיון בשיטה שגובשה הוא שימוש בריסוק הגזם לטובת חיפוי קרקע. נדרש לקחת בחשבון את מימדי הגזם, העיתוי ושימוש בחומרים נכונים לממברנה.
גידול עץ צריך עומק של כ-60-70 ס"מ בקרקע. בחורף, כל הנקבוביות בקרקע מלאות במים. בסיום עונת החורף, (בקרקע בעל – ללא השקיית מים), מתחילה עליה של מים מהקרקע כלפי מעלה באופן טבעי. החקלאי או היערן צריכים לצמצם את עליית המים הזמינים לצמח.

הפתרון:
הפתרון הוא תיחוח של השטח בעומק 10-15 ס"מ. פעולה זו שוברת את המימיות (עליית המים), גורמת לקרקע להיות אוורירית ומהווה חיפוי של הקרקע עם המים שלמטה.        ביצוע חיפוי עם קוטר 1 מ' על עומק של לא פחות מ-10 ס"מ, מאפשר זמינות של רטיבות המים לצמח וכך עד לסתיו הבא
בשיטה זו ניתן לגדל עצי תות, רימון, תאנים ועוד. כמובן שהשיטה מהווה חסכון גדול במים.
כיום מבצעים חיפוי גם בעזרת חצץ, שברי חרס וחומרים נוספים.
ניסוי שבוצע להשתמש בחומר ג'ל סופח מים נתן תוצאות פחות טובות.

מטעי זיתים

מטעי זיתים נתפשים כיום בקק"ל כסוג של ממשקי יערני. משמעות תפישה זו, בין היתר, היא כי במקומות מסוימים ניתן ואף רצוי לייער עם עצי זית.   

הגדרה: קלטרת (או מקלטרת או קולטיבטור בלעז) היא כלי עבודה חקלאי, המיועד לעיבוד שכבת הקרקע העליונה של שדה וזאת להבדיל מהמחרשה, לדוגמה, המיועדת לעיבוד עמוק יותר של האדמה. הקלטרות השונות משמשות לעקירת נבטים של עשבים שוטים, ליישור קרקע, לפירוק רגבים, לאוורור הקרקע ולהכנת מצע זרעים לזריעה או שתילה, בשטח חלק או על פני ערוגות

 

במקומות בהם ניתן לבצע קלטור, ניתן לגדל מטעי עצים ולהתייחס אליהם כאל חלק מן היער. מצב זה ייחודי לאקלים ים תיכוני.

לעצי זית יש יתרונות רבים:

• אריכות ימים – העצים חיים מאות שנים
• יצירת גיוון ביער – גזע סיקוסי, צבע שונה
• חיץ מפני שריפות - כרמי הזיתים יוצרים שטח פחות דליק. אם פורצת שריפה ביער, היא תיעצר עקב הקלטור.

החסרונות של גידול עצי זית:

• עצי זית יכולים לגדול בקרקע פחות טרשית ויותר עמוקה. לכן הם מתאימים לאיזורים מאוד ספציפיים. הם לא יתאימו לאיזורים בהם לא ניתן להכניס כלים לצורך מסיק (בד"כ טרקטור).
• מבחינת הפרי: עלויות של גידול כרמי זיתים הינן גבוהות יחסית, העצים דורשים טיפול אינטנסיבי יותר - בעיקר קילטורים וגיזומים. הפרי מחזיר חלק מן ההוצאה.
• הזיתים נדרשים לטיפולי מניעה נגד מזיקים ומחלות כמו עין הטווס (מחלה בקטריאלית). לצורך כך יש לקיים ניטור וטיפול מיוחד.

בסופו של חשבון, היתרונות עולים על החסרונות ומיצוי היתרונות נעשה באופן שוטף.

הידע בתחום הוא ידע ייחודי אשר פותח בארץ ומותאם לאקלים כאן.

מועצת הזיתים הייתה מועצת ייצור שאיגדה את מגדלי הזיתים בישראל. המועצה הוקמה בשנת 1964 על ידי שר החקלאות משה דיין ומוזגה לתוך מועצת הצמחים בשנת 2010, והייתה לענף הזית במועצת הצמחים.

ענף הזית עומד בקשר ישיר עם המגדלים על מנת לסייע במחקר והדרכה, ידע מקצועי, שיתוף בפיתוח טכנולוגיות ומידע לגבי מיכון חדיש וכן סיוע במלחמה בזבוב הזית.

במועצת הזית קיים ידע מקצועי אודות גידול עצי זית, המועצה מקיימת מחקרים רבים. ד"ר עדי נעלי, המכהן כראש המועצה, הינו מומחה בתחום ועובד קק"ל לשעבר, ניתן להיות עמו בקשר.

• ממשק יערני הינו שם כולל לפעילויות התומכות במטרות הייעור:

המטרה גלובלית: שמירה על הטבע

• מטרות נוספות:
  • שמירת קרקע
  • מניעת סחף קרקע
  • ערכי נוף
  • אספקת חמצן
  • פעילות נופש ופנאי
  • תפוקת עץ

היער הינו יצירת האדם. בפרט בישראל ובעיקר בשנותיה הראשונות של המדינה, פעולות הייעור נעשו באינטנסיביות גבוהה.

בארץ לא קיימת התמחות בלימודי יערנות. בסיס הידע הובא מאירופה אם כי השיטות הותאמו למזג האוויר ולתנאי הקרקע בישראל.

לדוגמא: הנטיעה בישראל צריכה להתבצע בעונה בה המים בקרקע הם הרבים ביותר מאחר ואז סיכויי הצמח להיקלט הם הגבוהים ביותר. לכן, עונת הנטיעות בארץ היא עונת החורף.

ממשק יערני נמשך גם לאחר הנטיעה, בפעולות שונות: עידור השתיל, שימור המים למשך עונת הקיץ הראשונה של השתיל, גידור למניעת רעייה, הגנה מפני עשביה, דילול, מניעת שריפות ועוד.

הממשק היערני דורש ידע רב בנושאים שונים. עיקר הלמידה והבניית הידע התקיימו תוך כדי העבודה ועל בסיס הצטברות הניסיון בפועל.

בסוף שנות ה-80, החלו בנטיעת יערות מעורבים, בשלב זה הממשק היערני הפך להיות מורכב יותר.

ביער חד מיני, העצים הם מאותו מין ובאותו גיל, הפעולות הנדרשות הן באותו עיתוי לכל היער. ביער מעורב הפעולות מורכבות והממשק היערני מחייב את היערנים לרגישות ותשומת לב.

למשל, כאשר מדללים יער מחטני, כל עץ מתפתח בזמן אחר ויש לו תגובה אחרת לדילול. העצים מתחלקים לשני סוגים עיקריים:

• רחבי עלים – עצים מתחדשים, מתפתחים לאט. יש להתייחס לקצב הגידול ביחס למחטניים.

היתרונות העיקריים של רחבי עלים: עמידים לנזקים ולשריפות ומהווים גיוון נופי.

• מחטניים – עצים שאינם מתחדשים. מה שמדולל אינו צומח מחדש, פעולת הדילול קלה יותר.

הניסיון הראה כי אם משלבים רחבי עלים, ניתן לטעת אותם בצפיפות כזו, שלא תדרוש פעולת דילול. כך, כמות העצים תישאר לטווח הארוך.

 
רחב עלים

מחטני

יער מעורב

כל סוג עץ רגיש למזיקים שונים. למשל, עץ האורן, שהיה השכיח ביותר בשנים קודמות הוא האורן הירושלמי. מזיק שתקף את האורן הירושלמי – מצקוקוס – התקיף בו זמנית יערות רבים.

מבחינה זו, ברמה אסטרטגית, לא נכון לטעת יערות חד מיניים, במהלך 4-5 שנים העצים יכולים למות.

כאשר שוקלים פתרון של רעלים להשמדת המצקוקוס, חשוב לקחת בחשבון היבטים אקולוגיים נוספים כמו פגיעה בחרקים אחרים.

כיוון הפתרון הוא להפטר מהמזיק ע"י ריסוק ושריפת הגזם – תהליך המחליש את המזיק.

יחד עם זאת, ליער המעורב ישנם גם חסרונות: הממשק היערני דורש יותר משאבים ורמה מקצועית גבוהה יותר בטיפול. חשוב להתייחס ליער בצורה הוליסטית, מתוך הבנה עמוקה ועל בסיס שקלול היבטים רבים ומגוונים.

כיום 50% מהיערות הם יערות מעורבים. גם רמת הידע בתחום הינה רמה גבוהה.

הידע מתפתח כל הזמן ותהליכי שיתוף ידע בין איזורים תורמים להתפתחותו. חשוב לקיים פגישות קבועות, פורומים וימי עיון תקופתיים, המוקדשים ללמידה וגיבוש ידע בנושאים שונים.

קק"ל השקיעה לאורך השנים בפיתוח עצים, חלקות ניסוי ומערכי ניטור. המטרה הייתה אקלום של צמחים ממקומות אחרים בעולם.

למשל, במטרה לאקלם אקליפטוס מסוים, יצרו חלקות ניסוי במקומות שונים בארץ, בתנאי אקלים שונים, אספו ממצאים וניתחו אותם על מנת לגבש תובנות ולקבע היכן יש מיצוי יתרונות מרבי, עבור אותו מין. תהליך כזה דורש מיפוי של חלקות ניסוי ומעקב לאורך שנים, מתן הנחיות טיפול מפורטות ליערנים, מעקב ובקרה.

אחת לחצי שנה בעל התפקיד והיערן תיעדו ובדקו את הטיפול בהתאם להנחיות.

אחת הדוגמאות הינה אקליפטוס שיובא מאוסטרליה – עץ המייצר תפוקת עץ גבוהה, גדל במהירות, בעל עצה צפופה ועמידה. יתרון חשוב נוסף לעץ זה היא פריחה לאורך כל השנה ואספקת צוף לדבורים.

זני אקליפטוסים רבים שעדיין לא הגיעו לארץ, יכולים להיות בעלי יתרונות בארץ.

מערך ניטור
 

ניתן לדמות את הממשק היערני לתהליכים חקלאיים. להבדיל משמורת טבע – בה עיקר הפעילות היא שמירה על הקיים, ממשק היער בדומה לחקלאות – דורש תחזוקה פעילה,

אם לא נשקה שדה חיטה באופן יזום – השדה ימות.

כך גם ביער: אם לא מדללים בזמן, היער נעשה בעל צפיפות יתר, העצים - המתחרים על מקורות מים – לא מתפתחים, נחלשים, כוח ההתנגדות כנגד מזיקים מצטמצם, העצים מתייבשים, הסיכוי לכך שהעץ יישרף כולו בעת שריפה – גדל, היער נכחד מהר יותר.

פעולת הייעור היא גם בעלת היבט הרסני. עיקר הביקורת על מדיניות הייעור של קק"ל היא במרחב דרום: מתבצעות נטיעות לצורך הגנה על שטחים, אך כמובן אין זה טבעי ליצור שטח ירוק בנגב. הזואולוגיה והצומח זקוקים גם לבתה העשבונית. בנטיעת עץ יוצרים למעשה שינוי בטמפרטורה ובסביבה האקולוגית.

דגש מרכזי של הממשק היערני כיום הוא למשוך את הקהילה לחיי טבע בתוך סביבת מגורים עירונית, להרחיב את החלק ה'ירוק' בחיי התושבים ולחבור לערכים שה'ירוק' מייצג.
 

חשוב לציין: היער בישראל הוא התשתית לכל המטרות שהוא אמור לספק. הממשק היערני הוא המפתח להשגת המטרות האלו.

חשוב לתת לממשק היערני את מקומו המרכזי ולספק לו משאבי כסף וידע. בדרך זו יובטח המשך פיתוח היער ומניעת רגרסיה והתנוונות שלו.

התפתחות התחום:

עד שנת 1998 הדברת עשבייה בוצעה ע"י חברה ממשלתית. קק"ל הייתה חברה בחברה זו, כמו גם גופי תשתית נוספים – החברה לאומית לדרכים, רכבת ישראל ועוד. החברה הממשלתית ביצעה את הריסוס, כאשר קק"ל לא שלטה לא במדיניות, לא בשיטת ההדברה ולא בחומרי ההדברה.

ב-1998 החליטה המדינה לפרק את החברה ובשנת 1999 התחילה קק"ל לנהל מדיניות של הדברת עשבייה.

בקק"ל פיתוח את התחום סוהיל זידראן, בעל תואר שני כפול מהפקולטה לחקלאות, יחד עם  ברוך רובין, מומחה לעשבים, אשר התמחה בנושא.  

פיתוח תחום עיסוק זה חייב ומחייב כל העת, ביצוע מחקרים וחיפוש חומרים חדשים, כתיבת תורה חדשה/ עדכון התורה לתחום והטמעתה.

מדיניות קק"ל:

 בשנת 2007 נכתב נייר עמדה בנושא הדברת עשבי בר. נייר זה אושר ע"י קק"ל ומהווה את התורה לפי עובדים כיום.

להלן עקרי הדברים מתוך נייר העמדה:

• הקמת יערות ושמירתם הינה משימה לאומית במדינת ישראל.
• לצורך הקמת היער ושמירתו יש חשיבות רבה בהדברת עשבים, כדי למנוע תחרות על המים עם שתילי עצי היער וכדי למנוע שריפות.
• הדברת עשבים כימית הינה הטכנולוגיה היחידה והיעילה ביותר, בעלויות שניתן לעמוד בהן.
• הקק"ל משתמשת להדברת עשבים אך ורק בחומרים מורשים לשימוש ע"י הגורמים  הרשמיים של מדינת ישראל ועל פי כל החוקים הקשורים לכך.
• בנוסף ובמודגש, הקק"ל משתמשת במינונים הנמוכים ביותר האפשריים שהם נמוכים יותר מהרשום בתוויות החומרים ונמוכים הרבה יותר מהמינונים המיושמים בחקלאות.
• מדיניות הדברת העשבים הננקטת ע"י הקק"ל הינה מדיניות של ביצוע הדברת עשבים סבירה (לא 100% הדברה) להקטנת הנזק לסביבה ככל הניתן. במסגרת זו מעדכנת הקק"ל את הרכב חומרי ההדברה ושיטות היישום, ובין היתר עברה לריסוס נקודתי סביב השתילים במקום ריסוס כל השטח, בכל מקום בו הדבר אפשרי.
• הקק"ל מבצעת תכנון מדויק של עבודות הדברת העשבים לאור נתוני סקרי עשבייה בכל האתרים המיועדים להדברה. החומרים, המינונים ואופן היישום מותאמים ספציפית לכל אתר ואתר על פי נתוני העשבייה הקיימת בו וזאת כדי למנוע ריסוסים מיותרים, במינונים לא נכונים ובחומרים לא מתאימים ומזיקים.
• בתחום הדברת עשבים להגנת היער מפני שריפות – הקטנת כמות חומרי הבעירה ביער. לצורך הגנה זו מכינים קווי בידוד, נקיים מעשבים, אותם הקק"ל עושה לאורך דרכי היער והחניונים.
• בהדברת העשבים לאורך קווי הבידוד מתקיימים כל הכללים שהוסברו לעיל בהקשר של נטיעת היער.

לנוסח המלא: נייר עמדה בנושא הדברת עשבי בר.

          במסגרת השתלמות יערני קק"ל במאי 2010, נתנה סקירה מקיפה על הדברת עשבייה

          ביערות קק"ל - עבר, הווה, מדיניות לעתיד. בסקירה זו ניתן למצא ידע נוסף אודות התפתחות

          תחום הדברת עשבייה בקק"ל.

נהלים והנחיות עבודה

נוהל עבודה:

בקק"ל נכתב נוהל פיקוח ובקרה על הדברת עשבים ביער.

מטרת הנוהל הינה להגדיר את תהליכי התכנון, הפיקוח והבקרה הנדרשים בעת ביצוע פעולה של הדברת  עשבים ביער (בנוסף לנדרש במדריך להפעלת קבלנים בתחום הייעור).

לנוהל 4 פרקים:

            1. תכנון והערכות לקראת עונת ההדברה

            2. מסירת העבודה לקבלן הזוכה או לביצוע עצמי

             3. תהליך הפיקוח במהלך הריסוסים

            4. בקרה על הצלחת הדברת העשבים

תפישת הנוהל הינה כי הדברת העשבים הינה אחת הפעולות המרכזיות בממשק היער, החל משלביו הראשוניים, למניעת תחרות בין העשבים לשתילים על משאבי המים, האור והמינרלים, דרך מניעת שריפות וכלה בפתיחת היער לפעילות קהל.

אולם, בצד יתרונותיה הבולטים של הדברת העשביים, היא גורמת לשיבושים אקולוגיים.

על מנת לצמצם את הנזקים למינימום הכרחי ולהפכם לתופעה החולפת מהר ככל האפשר, יש להקפיד בביצוע הדברת העשבים הקפדה יתרה על יישום זהיר ועל מינונים נכונים. חשוב להדגיש בעניין זה שאת תוצאות הריסוסים לא ניתן לראות מיד בעת ביצוע הפעולה ולעיתים אף חולף חודש ימים ויותר עד אשר ניתן לראות את התוצאות.                            

המינונים נקבעו בהתאם ליכולת העמידות של עצי היער, לתנאי הסביבה, לסוג הקרקע, לכמות המשקעים ופיזורם, לטופוגרפיה, למסלע ובעיקר למכלול מיני העשבים אותם יש להדביר. את כל הגורמים שנמנו יש לקחת בחשבון בעת תכנון ממשק הדברת העשבים ביער.

 חשוב לציין: הנוהל נועד להגדיר ולתת דגש על הפעולות הנדרשות ממערכות התכנון הבקרה והפיקוח בכדי לוודא שהדברת העשבים נעשית בזהירות ובאחריות המתחייבות.

הנחיות:

בנוסף לנוהל, מדיניות קק"ל תורגמה להנחיות עבודה, המתעדכנות מעת לעת על בסיס מחקרים וידע חדש.
 

מפרט הדברת עשבים ביערות קק"ל

המפרט קובע את סוגי הריסוס, סוגי השטח ואופני יישום הריסוס.

כמו כן המפרט מפרט את ההנחיות לביצוע ההדברה.

 מפרט הדברת עשבים ביערות קק"ל.

בנוסף למפרט זה, קיימות הנחיות ייעודיות להדברת צמחים ספציפיים.

 לדוגמא: להלן דוגמא להנחיות להדברת שיטה כחלחלה:

ההנחיות מחולקות להנחיות להדברה בשטחים לא פגועים ולהנחיות להדברה בשטחים פגועים.

בשטחים לא פגועים, ישנם שני מצבים:

1. חורשות או פלישות ותיקות של השיטה, בהן מבחינים בעצים בשלבי התפתחות שונים,  

זריעים ומעט סורי שורש;

 (ב) פלישות חדשות, בהן קיימים זריעים צעירים בלבד.

בהמשך, מפורטות ההנחיות לפי 4 מצבים: זריעים צעירים, עצים צעירים (קוטר של 8-3 ס"מ), עצים בוגרים וסורי שורש.

 לדוגמא: להלן דוגמא להנחיות להדברת שיטה כחלחלה:

ההנחיות מחולקות להנחיות להדברה בשטחים לא פגועים ולהנחיות להדברה בשטחים פגועים.

בשטחים לא פגועים, ישנם שני מצבים:

1. חורשות או פלישות ותיקות של השיטה, בהן מבחינים בעצים בשלבי התפתחות שונים,  

זריעים ומעט סורי שורש;

 (ב) פלישות חדשות, בהן קיימים זריעים צעירים בלבד.

בהמשך, מפורטות ההנחיות לפי 4 מצבים: זריעים צעירים, עצים צעירים (קוטר של 8-3 ס"מ), עצים בוגרים וסורי שורש.

 לדוגמא: להלן דוגמא להנחיות עבור זריעים צעירים בשטחים לא פגועים:

מועד - אביב

טיפול מוקדם - זריעים גבוהים רצוי לגזום לגובה של 60-50 ס"מ בכדי לחסוך בחומר.

חומרים

א. ההדברה הטובה ביותר מושגת עם סולר נקי, ובמיוחד עם 1% גרלון או 1% טומהוק (יעיל כמו גרלון וזול יותר) בסולר נקי. בתכשירים אלו ניתן להדביר גם זריעים עד קוטר של 3-2 ס"מ.

ב. ניתן להדביר ביעילות גם ע"י 2% ראונדאפ+ 0.5% גופרת אמון +0.1% משטח כלשהו. תכשיר זה מדביר היטב זריעים צעירים ופחות יעיל לגבי זריעים מעוצים.

בשני המקרים הריסוס חייב להרטיב היטב את כל הצמח.

בשטחים בהם הטופוגרפיה נוחה קימת אפשרות להדביר זריעים ע"י עיבוד מכני באביב המוקדם. אנו מניחים ש- 3-2 שנים של טיפול ידבירו את מרבית הזריעים.

הבהרות להנחיה לעיל:

• הדברת זריעים ע"י טיפול מכני: הכוונה הינה לנכש ולקלטר.
• סורי שורש: ענף שהתפתח ועלה מן השורש, נקרא בשפה העממית חזיר.
• משטח: מושך את שטח הפנים של התיבה והופך אותו לרחב יותר, במצב זה פעילות החומר תתבצע על כל הצמח.
• ריסוס עד נגר מלא: כל חלקי הצמח יקבלו את החומר.
• יש להדגיש את הצורך בהוספת משטיח לתרסיס על בסיס מים, ריסוס עד נגר מלא ובהרטבה טובה של הצמחים מהריסוס.

 למסמך ההנחיות המלא

תוכנית הדברה וסיורים בשטח

על היערן ומהנדס האיזור להכין תוכנית הדברה הכוללת:

• הגדרת השטח המיועד לריסוס
• סקר צומח בשטח המיועד (עשבים ועצים)
• המלצה על תוכנית
• החומרים המיועדים לריסוס

כל אתר ואתר שבוצע בו ריסוס ע"י קק"ל, קיבל 'נוסחת ריסוס' משלו עם חומרים ספציפיים  ומותאמים (כלומר באותו איזור נעשה שימוש בחומרים שונים).

טרם התחלת מימוש התוכנית, בחודש אוקטובר, מתקיים סיור. סיור זה מבוצע לקראת אישור התוכנית.

בחודש אפריל מתקיים סיור נוסף, לסקר צומח, לקראת תכנון ההדברה של שנה הבאה. בסיור זה מתרשמים מתוצאות ההדברה שבוצעה בחודשים ינואר - פברואר. אלה חודשי החורף - יש מים ונביטה של צמחים.

סבב הסיורים מתחיל בחודש אפריל בדרום - שם החורף מסתיים קודם, ובהמשך במרכז וצפון בחודשים מאי – יוני.

בסיור בודקים את תוצאות ההדברה ואת החריגים שלא הודברו לפי ההנחיות ולפי התוכניות. יש חשיבות עצומה לסיורים בשטח על מנת להטמיע את שיטות ההדברה המתאימות. 

תהליך הדברת עשבייה – תרשים גאנט

 לדוגמא: מתוך סיכום סיור בנושא הדברת עשביה במרחב דרום מתאריך 15/5/14

רקע: הסיור  הינו חלק ממאמץ קק"ל מתמשך לצמצום השימוש בחומרי הדברה, תוך שמירת אחוזי הקליטה הגבוהים וצמצום סכנת הדליקות.

מטרת הסיור:  בחינת תוצאות הפעילות שבוצעה לקראת עונת החורף תשע"ד וקביעת פעולות להמשך.

יער המלאכים:

בוצע ריסוס צדי דרכים וריסוס ממוקד באתרי השולחנות. השנה צומצם הקף הריסוסים ובניגוד לעבר, בעמקים הרחבים, בהם שוהה קהל במועדי השיא (פסח, עצמאות), לא בוצע ריסוס אלא בוצע כיסוח. הגשמים המאוחרים עודדו צימוח ירוק ושהיית קהל בסובב ירוק מכוסח.

עדר צאן הרועה בשטח, מצמצם את כמות החומר הדליק. באמצעות מכשיר GPS הקשור לכבשה בעדר, מתקיים ניטור מסלול תנועת העדר. באחריות י. משה בחינת האפשרות לקבלת המסלול באינטרנט כפיילוט למעקב והכוונה ע"י היערן, במטרה לייעל הרעיה מבחינת צמצום החומר הדליק.

מחצבת נחלה:

שטח המחצבה ששוקם ניטע בשנת 2009 . למרות תנאי הקרקע במקום, יש התפתחות טובה של רחבי העלים. נדרש לחדש הנטיעה בימים הקרובים – עצים בודדים, שקמה, תות, שיזף.

בוצע ריסוס לקראת תשע"ד ולא יבוצע יותר ריסוס בעתיד. צימוח עשבוניים ישפר את איכות הקרקע וחדור המים לקרקע. במידה ויידרש, יש לבצע כיסוחים.

העשבים מפתחים עמידות ולכן איש המקצוע בתחום בקק"ל, תמיד צריך להיות בחזית המחקר ולהמשיך לחפש חומרים שנותנים מענה לתנאים החדשים, תוך שמירה על הסביבה.

קק"ל מהווה חלותה בתחום זה ומובילה אחריה את שאר הארגונים לשימוש בחומרים ידידותיים לסביבה.

בהתאם לתוצאות המחקרים ולפיתוח החומרים החדשים, מעודכנות ההנחיות למרחבים. הטמעת ההנחיות מתבצעת במסגרת הסיורים באיזורים ובמסגרת אישור תוכניות ההדברה.

בנוסף, בכל שנה בחודש נובמבר או דצמבר מתקיים יום עיון במרחבים המוקדש לנושא.

שיטות וחומרי ריסוס

הגדרות:

הגדרות: שיטות ריסוס

1. ריסוס קרקעי מכני - פיזור חומר הדברה נגד צמחים לא רצויים על פני שטח היער או לאורך דרכים, באמצעות כלי רכב או טרקטורים, המצוידים בכלי ריסוס והמותאמים לביצוע עבודה זו.
2. ריסוס קרקעי ידני - פיזור חומר הדברה כמו בריסוס קרקעי מכני, באמצעות כלי ריסוס המותאמים לכך (מרססי גב, צינורות עם רובי ריסוס) נישאים ע"י אדם, לצורך הדברת הצמחים הלא רצויים.
3. ריסוס שטח – ריסוס של כל שטח החלקה בה מבצעים את הדברת העשבים.
4. ריסוס נקודתי – ריסוס עיגול ברדיוס 1.5 מ' סביב שתילים או בורות לנטיעה, בלי לרסס את השטח שביניהם.

שיטת הריסוס:

השיטה הנפוצה כיום היא ריסוס קרקעי ידני באמצעות מרססי גב.

לעיתים נדרש ריסוס שטח, למשל באיזורים רגישים לשריפות.

הצורך בריסוס הוא רק בנטיעה החדשה בשנה הראשונה והשנייה. זאת מאחר והעשבים מתחרים על המים והמשאבים של השתילים. לאחר שנתיים, השתיל כבר מבוסס. שתיל שלא שרד את השנה השלישית, כנראה כבר לא ישרוד.

חומרי ריסוס:

חומרי ריסוס הם חומרים רעילים ומסוכנים גם לבעלי חיים ובני אנוש, גם כאשר הם נחשבים 'ידידותיים לסביבה'. לכן, באזורי מרעה לא יאושר שימוש בחומרים שונים. החומרים המאושרים לשימוש כיום הם במינונים קטנים אשר אינם גורמים לנזק לחיות הבר.

בתחום ההדברה נהוג להשתמש בשלוש הגדרות:

• מינון מומלץ
• מינון שאינו מיועד להמלצה
• מינון מסוכן ביותר

אישור חומרים לשימוש מתקבל ע"י וועדה של משרד החקלאות: וועדת הרישוי לחומרי הדברה. הוועדה מבצעת בדיקות של מפרטי החומרים באופן מוקפד ומדויק. הוועדה מחייבת להביא לשולחנה תוצאות של בדיקות, לרבות בדיקות של מינונים כפולים ומשולשים, מעבר למומלץ.

הוועדה מתכנסת פעמיים בשנה ולפעמים לפי צורך.

חומרים ידידותיים לסביבה, קוטלים את העשבים אך לא משפיעים על השתיל או על הסביבה. הם עובדים בשכבת הקרקע העליונה ואינם מגיעים למי התהום.

החומרים נמסים בתוך הקרקע, הזרע קולט את המים יחד עם החומר. כאשר הוא עולה למעלה הוא מקבל אור ומתחיל לעבוד והנבט שעלה למעלה - מת.

חומרים אלה מיוצרים ברישיון בארץ והם יקרים.

כאמור לעיל, העשבים מפתחים עמידות ולכן איש המקצוע בתחום בקק"ל, תמיד צריך להיות בחזית המחקר ולהמשיך לחפש חומרים שנותנים מענה לתנאים החדשים, תוך שמירה על הסביבה.

לדוגמא, בשנים האחרונות פותח בקק"ל דשן קוטל לעשבים, השורף את העשבים ע"י חנקן. בשימוש בחומר זה חשוב שהרסס יתבצע בשליטה על מנת וודא שהדשן יקטול אך ורק את העשבים.

דוגמאות לשימוש כזה:

• ביער אשתאול אין עשבים חד שנתיים. החומר שיתאים שם הוא חומר לעשבים חד שנתיים.
• צמח פולש - צמח הנכנס לתא שטח ומשתלט עליו ולא נותן לצמחים אחרים לחיות בו. למשל שיטה כחלחלה.
• צמח רע - כל צמח שנמצא במקום שאינו רצוי בו. למשל, כאשר רוצים לנטע בוסתן בשטח בו נמצא עץ אורן, הוא יקרא 'צמח רע' מאחר והוא אינו רצוי שם.
   

  רשימת חומרים:

   

  כיום נעשה שימוש בשלושה סוגי חומרים: אמיר, גריידר ותבור. אמיר נוסה והתקבל לשימוש עוד בשנת 2001. אמיר הוא תערובת של שני תכשירים:

  - גול – כמונע הצצה וכקוטל עשבים רחבי עלים.

  - קרב – כמונע הצצת טווח נרחב של דגניים ח"ש ורחבי עלים.

  אמיר מכיל 274 גרם בליטר Oxyfluorfen ו- 214 גרם בליטר propyzamide בתוארית תרכיז רחיף (SC).

    לפירוט נוסף אודות החומר והניסויים שבוצעו באמיר – ראה מצגת השתלמות יערני קק"ל – הדברת עשבייה.

   

  גריידר ותבור נוסו בשטח בשלושה אתרים והושוו לאמיר וכמובן נבדק גם ההרכב הכימי שלהם והם אושרו לשימוש גם כן. ההחלטה באיזה חומר מבין השלושה להשתמש מתקבלת ע"י היערן, תוך שמירה על איזון בשימוש.

   

  חומרים ייעודיים:

  אחד הדגשים במדיניות ההדברה הוא לעודד צמיחה של פרחים חד שנתיים ורב שנתיים.

  מיני עשבים שונים כמו טורמוס, ציפורנית מצרית, חרדל, הם מינים בעלי פריחה ולכן יש עניין לגדלם ביערות (פרט למשטחים מסוימים כמו קווי אש).

  הפרחים היפים שאנו רואים בטבע, כמו נרקיסים, שושנים ועוד, הם פרחי בר שטופלו במשך שנים. הסוד הוא הפחתת המתחרים של הפרחים האלה. לכן חשוב להיות מדויקים בשימוש בחומרים הספציפיים.

  קיימת רשימה של חומרי ריסוס ומינונים לפי סוגי ומיני צמחים.

  עבור כל צמח ברשימה קיים פירוט החומרים בשלב קדם הצצה – ריסוס לפני שהעשבים נובטים ובשלב הגידול.

   

  לדוגמא: חומרים לקוטלי עשבים עבור צמחים נרקיסיים:

   

  היפאסטרום:

  קדם הצצה: קובקס (סטומפ טרפלן) 300 – 150 סמ"ק, טריבוניל 200 ג', דיורקס 50 ג' (נ') – רק בקרקע כבדה ובצלים גדולים בתוספת לקובקס או לטריבוניל.

  בגידול: טריבוניל 200 – 150 ג', קרב 150 ג', נבורקס 120 ג' (נ'), פירמין 200 – 100 ג' (נ'), בזגרן 150 סמ"ק, דיורקס 80 – 50 ג' (נ') – רק בקרקע כבדה ובצלים קטנים מגיל חודשיים ולא מאוחר מ- 3 חודשים לפני האסיף, דוסנקס 200 ג (נ') – רק בחורף עד 23 מ"צ, לונטרל (נ') כנגד קייצת.

  אלסטרומריה (נ'):

  קדם הצצה: סטומפ 150 סמ"ק, טנורן 500 ג', רונסטר 300 סמ"ק.

  בגידול: טנורן 500 ג', סטומפ 150 סמ"ק

  נרינה, צירטנטוס, אמריליס בלדונה, פוליאנתוס טובירוזה (נ')

  בכל שלב: טנורן 500 ג', דקטל 1 ק"ג להמטיר אחרי הריסוס.

  תיאור מחקר

   תיאור מחקר: הדברת עשבים ביער לביא

  הניסוי בוצע ע"י ינון גוזובסקי, בשיתוף וליווי קק"ל.

• המטרה
  הרחבת השימוש בחומרים מונעי הצצה ידידותיים לסביבה בשטחי היער, כתחליף וכתוספת לחומרים הנמצאים בשימוש כיום.
  בדיקת התכשיר שרדול בשילוב ראונדאפ בהדברת עשבים קיימים.

  המחקר

• הניסויים נעשו בחלקה עם עצים צעירים

   

• הממצאים
• כל הטיפולים היו יעילים ונבדלו במובהק בהשוואה לביקורת.
• מבחינת קטילת מגע: שילוב התכשירים שרדול + ראונדאפ בעת ריסוס מונעי ההצצה, קטל את העשבייה הקיימת בשטח.
• מבחינת מניעת הצצה: 4 חודשים לאחר היישום, כל הטיפולים היו יעילים מאוד, השטח המטופל נראה נקי מעשבייה בהשוואה לביקורת.
• הטיפולים גליגן + מגלן נבדלו במובהק ביעילותם בהשוואה לסטנדרט.
• גם הטיפולים לגאטו + מגלן היו עדיפים על הסטנדרט אמיר.
• כמו כן, טיפולי הרייסר לא נפלו ביעילותם במניעת רחבי עלים בהשוואה לסטנדרט.

       
                                                                   טיפול לגאטו 100ס/ד + מגלן 200ס/ד
   טיפול גליגן 400 ס/ד  + מגלן 200 ס/ד​

                  
טיפול רייסר 250 ס/ד                                            טיפול רייסר 500 ס/ד

סטנדרט- אמיר 250 ס/ד

המסקנות

• לא נראו סימני פיטוטוקסיות (חומר במינון כפול) בעצים הצעירים בני השנה ולא בשתילים החדשים יותר, שניטעו כחודשיים וחצי לאחר הריסוס בחלקה הצמודה. 
• כל התכשירים שרוססו ידידותיים לסביבה ובטוחים לשימוש בעצים צעירים וגם לפני נטיעות עתידיות.
• הטיפולים היו יעילים במניעת הצצת עשבים במהלך החורף והאביב.
• הטיפולים השאירו את השטח נקי מעשביה גם 4 חודשים וחצי לאחר היישום.  
• התכשירים גליגן ומגלן מורשים בעצי יער ומהווים אלטרנטיבה יעילה ונוחה לסטנדרט.
• התכשיר לגאטו מורשה במטעים.
• התכשיר רייסר מורשה בגידולי שדה, מומלץ לשלב מגלן למניעת הצצת דגן. בכל מקרה יש לעיין היטב בתווית לפני השימוש. 
• הגליגן יופעל ביעילות כמונע הצצה עם לפחות 10 מ"מ גשם תוך כשבועיים מהריסוס.
• יעילות המגלן והלגאטו כמונעי הצצה, טובה גם בהפעלה של 15-20 מ"מ גשם חודש מהריסוס.
• התכשיר שרדול הוא קוטל עשבים רחבי עלים המכיל הורמון -d2,4 בצורת  חומצת  מלח. הרכבו הכימי מהווה יתרון משמעותי מבחינת לחץ אדים בהשוואה לאלבר סופר, כלומר השרדול פחות נדיף באופן משמעותי ולכן יותר ידידותי לסביבה.

האגודה הישראלית למדעי העשבים הרעים

האגודה הישראלית למדע העשבים הרעים (באנגלית: Weed Science Society of Israel) היא ארגון המאגד בתוכו את העוסקים במדע העשבים הרעים בישראל. האגודה הוקמה בשנת 1964 במטרה להגביר את המודעות אצל החקלאים, המוסדות וקובעי המדיניות לצורך בחיפוש אמצעים יעילים להדברת עשבים רעים, בעלות נמוכה, תוך פגיעה אקולוגית מינימלית והקטנת הנוכחות של שאריות קוטלי עשבים בתוצרת החקלאית.

בוועד המנהל של האגודה חברים, נציגי חברות לייצור ושיווק חומרי הדברה, נציגי הקק"ל, נציגי החקלאים ונציגי המחקר.

האגודה מקיימת מפגשים וסיורים. להלן פרטי האגודה ודוגמא להזמנה לסיור:

שלום לכולם,

1) ביום שלישי, ה-30 לאפריל נקיים סיור של האגודה, לזכרו של חברנו גלי שי, באזור עמק החולה. תכנית הסיור תפורסם בהמשך. אנא שריינו את התאריך והישארו מעודכנים.

2) תמונת חודש מרץ כבר באתר האגודה. והפעם, חרצית עטורה בשדות קיבוץ הזורע. צילום: גיא אכדרי.

יש לכם תמונה יפה של עשבים? אתם מוזמנים לשלוח אלינו במייל עם פירוט קצר על התמונה ונשמח לפרסמה באתר.

3) לאלו מכם שלא השתתפו בוועידה הארצית שקיימנו בחודש שעבר, להלן קישור לתשלום דמי חבר וחידוש הרשמה לאגודה (לינק לדף תשלום). למשלמים באמצעות הקישור, אנא מלאו את כתובתכם על מנת שנוכל לשלוח קבלה על התשלום בדואר.

פרטים נוספים ניתן למצוא באתר האינטרנט שלנו:

http://www.wssi.org.il/

וגם בדף הפייסבוק שלנו,

אתם מוזמנים להעניק לנו "אהבתי"

https://www.facebook.com/weedscienceil

שבת שלום,

עמית פאפוריש

מזכיר האגודה