מחקר, ניטור ומקורות ידע

1. קול קורא למחקר

  ייזום מחקרים הינו נגזרת של צרכים ואתגרים עימם יש להתמודד. לרוב, מחקר מתחיל בניסוח קול קורא לצורך קבלת הצעות מחקר. קול קורא מתפרסם בד"כ אחת לשנה. שלב זה מבוצע בפורום הנהלת יער.

  הגדרה: פורום הנהלת יער הינו פורום המרכז 5 בכירים מאגף הייעור ו-3 מנהלי המרחבים. הפורום מתכנס אחת לחודש, למטרת גיבוש תוכניות, בקרת תכנון מול ביצוע, שיתוף ידע, למידה משותפת, גיבוש והעברת הנחיות מקצועיות, קיום דיונים בנושאים שונים טרם קבלת החלטות.

  לעיתים החוקרים מציעים רעיונות למחקר. במקרה כזה, המחקר צריך להיבחן לפי מידת התועלת שלו לצרכי קק"ל בשטח, על המחקר להיות בעל השלכה יישומית בצד התרומה המדעית.

        לעיתים נושא למחקר יתברר תוך כדי העלאת שאלות ושיתוף ידע בין מנהלי המרחבים.

  לדוגמא: מהו הממשק הנכון לשמירה, טיפוח ועידוד פריחה של חלמוניות ביער יתיר?

           נשאלות שאלות כמו:

 -  האם כאשר דורכים בשטח נפגעת הפריחה?

 -  מהי מידת ההצללה הנדרשת?

 -  מהי השפעת כמות המבקרים?

          בנושאים כאלו ואחרים פועלים כיום לפי ניסיון בשטח אבל ללא בסיס מחקרי.

          שאלות המחקר הינן מעשיות וממוקדות.

  לדוגמא: איך לעודד התחדשות נביטה ביער יתיר?

השאלה התעוררה עקב תופעה שנצפתה – פגיעה בהתחדשות הטבעית של העצים. יודעים שיש שם רעייה אך ללא מחקר מבוקר לא ניתן לדעת שאלות כמו:

• מה ההשפעה של הצפיפות?
• האם ואיזו מידת של רעייה גורמת לכך?
• האם רעייה עונתית אפשרית?

 לדוגמא: ביער יתיר היו בצורות במשך שנים והייתה תמותה של עצים. רצו לבדוק ממה נובעת התמותה.

אחת ההשערות הייתה כי הסיבה היא נטיעה של עצים ממקורות גנטיים שונים. החוקרים לא הגיעו למסקנות. קק"ל הפנתה את תשומת לב החוקרים לאופי הנטיעה ובעקבות כך גילה המחקר כי בעמקים בהם יש קרקע יותר קלה ועמוקה – תמותת האורנים הייתה גבוהה יותר, לעומת היקף התמותה באיזורים בעלי קרקע סלעית שם מצטברים מים – אשר אפשרו את חיי העצים.

 לדוגמא: מחקר בנושא כיצד מתגוננים ופועלים נגד התקפה של חיפושיות קליפה? נבדקו חומרי ריסוס שונים, מינון הריסוס ושיטת הריסוס.

2. גיבוש הצעת מחקר

  בשלב זה, החוקרים אליהם התבצע פנייה, עונים על קול קורא שפורסם. מתגבשת הצעת מחקר מאוד מפורטת.

חוקרים שונים הינם בעלי התמחויות שונות וותק שונה. קק"ל עובדת עם חוקרים מובילים בתחומם. להלן רשימה של חלקם:

רשימת החוקרים המובילים:

 טיפ:

גיבוש הצעת מחקר במשותף עם חוקר מתאים עשוי להניב תוצאות בעלי השלכה יישומית והתורם להבנת תהליכים עמם עלינו להתמודד.

3. ביצוע ותיעוד המחקר

      קק"ל מתקצבת ומממנת את המחקר כולו.

      קק"ל ממנה רפרנט מטעמה, העובד מול החוקר.

      בנוסף, הגורמים הבאים בקק"ל, מעורבים בפעילות המחקרית:

• אסף קרווני - רכז מחקרים וקשרי חוץ, מהווה את הגורם המתכלל את נושא המחקרים לרבות איך להגיש את הצעת המחקר ואיך לאשר את המחקר בוועדות.
• ג'ניה דמסיוק – מנהלת מחלקת ניהול ידע, מידע וממ"ג, אחראית על הממשק היערני ועובדת מול המרחבים באופן ישיר, בודקת את התקציבים ומנהלת בקרה תכנון מול ביצוע.
• אביב אייזנמן - מנהל מחלקת יערנות ופיתוח מקצועי, אחראי על כל התחומים היערניים המקצועיים האחרים: משתלות, מרכז זרעים, מדור זרעים ומשתלות, אטימולוגיה ופיתו- פתולוגיה – מומחים למזיקים ומחלות יער.

  תיעוד:

    הדוחות הסופיים של המחקרים נשמרים באתר קק"ל.

         במערכת דוקומנטום (מערכת ניהול המסמכים הארגונית) נמצא התיעוד השוטף של

         המחקרים.

• התופעה

לפני 10 שנים חדרו לישראל שתי צרעות קטנות מאוד והחלו 'לעשות צרות'... כאשר הטילו הצרעות ביצים על עלי אקליפטוס, העלים יצרו עפץ – רקמה הסוגרת על הביצה. הביצה כתגובה לכך, ביצעה מניפולציה על רקמת הצמח, וייצרה רקמה שונה מזו של העלה וכך מזינה את הזחל שיוצא מהביצה.

כאשר מצטברים מאות עפצים על גבי העלה, הוא מפסיק לעשות פוטוסינתיזה ונושר. ההשלכה של התופעה זו הייתה שתילים שכמעט ומתו ועצים בוגרים אשר הפכו חומים.

תמונה: הצטברות עפצים על העלה

• המטרה

אקליפטוס הוא עץ שמקורו באוסטרליה. ניסו למצא איש קשר באוסטרליה ונעזרו בגורם קק"ל היושב באוסטרליה, אשר ארגן מפגשים פרונטאליים עם מספר מומחים שם. במסגרת סיורים שקיימו ניסו לאתר את האויב הטבעי.

• המחקר

ראשית נדרש היה לזהות בין המינים השונים של האקליפטוסים את אקליפטוס המקור הנתקף בארץ. יש למצא עץ עליו יש עפצים הדומים לאלה שהצרעה מייצרת בארץ ולאסוף את העלים.

השלב הבא היה לאחסן את העלים ולהמתין לראות מה נוצר מתוך העפץ באוסטרליה, ולבדוק  האם יחד עם הצרעה יוצאים החוצה גם חלקים אחרים. הסברה הייתה כי החלקים האחרים הם ה'אויב הטבעי' של אותה צרעה.

מאחר ואלה מינים חדשים למדע, נדרש היה למצא מומחים מוסמכים, אשר ייתנו הגדרה פורמאלית. אותר גורם מוסמך שכיהן כמנהל מוזיאון באוסטרליה.

התהליך בוצע יחד עם פרופ' צביקה מנדל, מומחה להדברה ביולוגית של חרקים שחדרו ארצה. יחד עמו גידלו את החרקים בארץ, במכון וולקני, תחת ביקורת של השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות.

• הממצאים

לאחר שנתיים של מחקר הצליחו לגבש ממצא חשוב: החרקים תוקפים אך ורק את הצרעות הטפיליות.

לאור זאת, ניתן היתר להשתמש בחרקים לטובת מלחמה בצרעות.

נערך כנס בינלאומי בירושלים בנושא, אליו הוזמנו יערנים ממדינות שונות שסבלו מאותה בעיה. בעקבות זאת דרום אפריקה הזמינו את קק"ל לסייע להם בתהליך.

• המסקנות

• ברמה היישומית: הנושא יושם בארץ והביא לאורך זמן לרמה נמוכה של שכיחות הצרעה אך לא להכחדתה לחלוטין.
• ברמה מערכתית: תהליכים כאלו הם בעלי פוטנציאל רב עבור קק"ל ("תרנגולת שמטילה ביצי זהב") שעדיין לא בא לידי ביטוי.

 טיפ:

חשוב מאוד לקיים תהליכי שימור, שיתוף ופיתוח ידע בקק"ל. הובלת מחקרים ע"י קק"ל מחייבת השתתפות בהשתלמויות בינלאומיות וקיום קשרים עם מומחים ובעלי תפקידים בעולם.

רשימת אנשי קשר בחו"ל – נמצאת אצל אסף קרווני.

מחקר דומה:

מחקר דומה בוצע לאחרונה בנושא כנימה התוקפת את הצבר המצוי. בעזרת פרופ' צביקה מנדל וסניף קק"ל במקסיקו, ייבאו אויב טבעי של הכנימה והוא מתאקלם היטב בארץ. אתיופיה פנתה לקק"ל לקבלת סיוע בנושא.

    טיפים:

• שאלת המחקר והתרומה הצפויה לממשק קק"ל אמורים להיות ברורים.

בהמשך ביצוע המחקר עשויים להתגלות היבטים נוספים חשובים שלא נצפו בתחילת ביצוע המחקר.

  לדוגמא: פנתה חוקרת העוסקת בחקר תופעת הגשמים באמצעות מכ"ם, במטרה לבחון את מאפייני סופות הגשם באזורי העניין של קק"ל ברחבי הארץ. מכ"ם הגשם מסוגל להפיק מידע אודות עוצמות וכמויות הגשם כמו גם את מסלול העננים ממטירי הגשם (אזורי הארץ אינם זהים במאפיינים אלו).

היה צורך לבחון את תרומת הרעיון הראשוני שהועלה ע"י החוקרת, עבור קק"ל.

לאחר חשיבה משותפת עם החוקרת, גובשו כיווני המחקר. בין השאר הוחלט לבחון את התנהגות הגשם באירועי קיצון שאירעו בנגב בעבר, אירועים שנחקרו בהיבטי הנגר, ע"י צוות שימור הקרקע במרחב דרום והתחנה לחקר הסחף.

מאחר ונתוני מכ"ם הגשם נשמרים והינם זמינים מלפני כ-20 שנה בעבר, ניתן לנתח את מאפייני סופות הגשם באירועי הקיצון. ממצאי המחקר עשויים ללמד על נדירות האירועים ומאפייניהם, ולאפשר הבנה והערכות נכונה לאירועי קיצון.

ההיערכות לאירועי קיצון נדרשת בין השאר כחלק מהתופעות הצפויות בעת שינויי אקלים בעתיד והיכולים להתבטא בהגדלת עוצמות הגשם והשיטפונות והנזקים הצפויים לאדם.

מחקרים שנערכו במרחב דרום ובאזורים נוספים בארץ, מלמדים על תרומת היערות בוויסות אירועי הנגר והסחף. חיפוי הצומח בשטחי היער והאמצעים לאיסוף מי נגר מסייעם באופן משמעותי בוויסות עוצמת השיטפונות.

לעומת שטחי היער, בשטחי חקלאות בעל או באתרי מרעה בלתי מבוקר, ספיקות הנגר ונזקי הסחיפה גבוהים במיוחד. הבנת השפעת הגשם ושימושי הקרקע עשויים לסייע בהיערכות להגנה על אתרי חקלאות וישובים בעת אירועי קיצון. למשל, תצפיות ומחקרים הראו כי הנטיעות ואיסוף מי הנגר מנעו נזקי הצפה וסחיפה בישוב מיתר כמו גם באזורים נוספים בנגב.

  לדוגמא: חוקר הציע לחקור את נושא האבק הנתרם מפני השטח, בנגב.

תחילה לא הייתה ברורה תרומת המחקר לקק"ל. בשיחה עם החוקר גובש כיוון מחקרי השם את השפעת היער במוקד המחקר. במחקר בחנו את תרומת היער לאנשים הגרים בסמיכות ליער –  קיבוץ להב הממוקם בצמוד ליער להב, לעומת המצב ביישובים שאין יער בסביבתם.

• שמירה על פתיחות וראייה רחבה.

שמירה על פתיחות וראייה רחבה הכרחית על מנת לפתח למידה ולהגיע לחשיבה יצירתית. חשוב לזכור כי מכל אחד ניתן ללמוד. יש לבחון לאורך זמן את השפעת פעולותינו על האדם והסביבה. חשיבותם של נושאים יכולה להשתנות לאורך זמן.

• התייעצות עם מומחים.

רצוי להתייעץ עם גורמים נוספים כמו חוקרים ותיקים, המנוסים בעבודה עם קק"ל וכן עם בעלי תפקידים בקק"ל:

• פרופ' יוסי ריוב – מהפקולטה לחקלאות
• שמוליק ארבל – ממשרד החקלאות לשעבר
• פרופ' משה שחק – המכון לחקר המדבר
• דויד ברנד והצוות במרחב

• עבודה משותפת עם החוקר.

העבודה המשותפת עם החוקר צריכה לאפשר לחוקר להבין את צרכי קק"ל ולכוון את המחקר בהתאם לצרכי קק"ל.

• התאמת המחקר לתוצאות הביניים.

ישנם מחקרים המתבצעים לאורך זמן. במהלך הזמן, עם קליטת המידע העולה מן המחקר והגעה למסקנות ביניים, שאלות שנשאלו בתחילת המחקר משתנות ויש להתאימן לאור הידע החדש. חשוב לעשות זאת בשיתוף פעולה ובהסכמה עם החוקרים.

  לדוגמא: מחקר ארוך טווח: עבודת מחקר של צוות מכון וייצמן ביער יתיר שהחלה בבחינת שטפי חמרים ביער בדגש על נושא הפחמן ביער. לאורך השנים השלימו החוקרים את בחינת מאזן משק המים של היער.

ממצא זה הינו בעל חשיבות מהמעלה הראשונה בקביעת ממשק הדילול ביער והבטחת עמידותו בתקופות בצורת ושינויי אקלים.

• קשרים אישיים.

גורם חשוב בהצלחת עבודת המחקר והתרומה שלו לקק"ל הוא הקשר האישי עם החוקר. במקרים רבים הצלחת המחקר מבחינת החוקר הינה פרסום בעיתון מדעי נחשב. הפרסום המדעי, עם כל חשיבותו, אסור שיבוא על חשבון מתן מענה לצרכי קק"ל.

• שירות היערות האמריקאי 

ידע במגוון נושאים: השבחה, ייצור שתילים, ממשק יער, שריפות, דילולים, חישה מרחוק, שירותים אקולוגיים של היער, תוכניות ממשק יער, ניהול אגני היקוות והיבטים הידרולוגים, מניעת סחף, ניהול מבקרים, שבילי אופניים.

• ביקורי מומחים  

לדוגמא: ביקור של מומחה אמריקאי עמו נעשה סיור בעקבות השריפה ביער הגיא ב 1995. המומחה הגיע במטרה לבחון את השפעת השריפה על האטמות הקרקע לחדירת מי גשם והסיכון הצפוי להגברת השיטפונות והסחף. המומחה האמריקאי בחן באמצעים פשוטים את חדירות הקרקע בעקבות השריפות והדגים כי אין סיכון להגברת הנגר והסחף.

• ביקורים הדדיים בשירותי ייעור שונים

שירותי ייעור עימם נערכו ביקורים: ספרד, איטליה, תורכיה, קניה ועוד.

• אתרי אינטרנט

• אתר שירות הייעור האמריקאי
• NRCS השירות לשמירת משאבי טבע במשרד החקלאות האמריקאי
• DRI מכון אמריקאי.