הנדסת יער- אקולוגיה של בתי גידול וצומח טבעי

 

סוגי סקרים

• סקר מצב היער
• סקר קדם טיפול יערני
• ניטור ארוך טווח
• סקרים נלווים

 

סקר מצב היער

סקר זה סוקר את המאפיינים הכלליים של היער: גיל, רמת צפיפות, איכות ובריאות העצים, קיומם של ערכי טבע מוגנים ואזור הכיסוי שלהם.

באמצעות הסקר ניתן להבין את משמעות ערכי הטבע ולהביא משמעות זו במסגרת קבלת החלטות על פעולות ביער. למשל, אם אזור הכיסוי של הרקפות בשטח הוא 70%, לא נבצע פעולות דילול בעונת הפריחה.

בעבר התמקדו סקרי מצב היער באינוונטר ובממדים של קוטר וגובה העצים. כיום הדגש הוא על סקר רוחבי המספק תמונת מצב מקיפה ובמתכונת אחידה בכל היערות.

 

סקר קדם טיפול

סקר מפורט של העומדים ביער שמטרתו קבלת החלטות לגבי צרכי הטיפול ביער ותכנון פעולות הטיפול, למשל כמה ואיזה עומדים יש לדלל.

 

ניטור ארוך טווח

קק"ל מקימה 80 חלקות ניטור ארוכות טווח ובהמשך המספר יגדל ל-200, בכל יער נטע אדם, בכל הארץ. החלקות מוגדרות לפי גרידאנט משקעים ולפי מפנה דרומי או צפוני.    ניטור אחת ל-5-20 שנים יספק תמונה ארוכת טווח כללית על היער. למשל, איך השפיעו שתי הבצורות האחרונות על היער; תמונה השוואתית לגבי עצמת ההשפעה בצפון לעומת המרכז; התפשטות מזיקים לאורך הארץ וכדומה.

 

סקרים נלווים

למשל סקר קליטה וסקר הישרדות.

רקע

סקרים אקולוגיים מבוצעים עבור מחלקת תכנון ועבור מחלקת יער כשלב בתכנון נטיעות.

באתר האינטרנט שהוזכר לעיל (ניר הר, https://www.nirforestecosoil.com/(, תחת נושא סקרי קרקע צומח ואקולוגיה, ניתן למצא חומר נושא. הידע מאורגן שם לפי איזורים בארץ.

יש להיכנס למחיצת "סקרים אקולוגיים" ובה מחיצות משנה של שלושת האזורים: צפון, דרום ומרכז.

באיזור הצפון ישנם 15 סקרים באיזורים שונים, ניתן לעיין בחומר וגם להוריד את החומר.

חומר נוסף נמצא גם בתיקיות בדיסקים שהכין טרם פרישתו.

 

מטרות סקרים

 

צורך לסקר נוצר במחלקת תכנון אן במחלקת יער.

 

סקרים עבור מחלקת תכנון:

מחלקת תכנון, עוסקת בשלבי הגדרה של שטחים, החלפות שטחים, הוצאת תוכניות מפורטות לפי הגדרה סטטוטורית במנהל התכנון (מה שמוגדר כשטח של קק"ל).

במקרה כזה מטרת הסקר היא לספק מידע עדכני למחלקת תכנון, לעיתים למטרה ספציפית כמו למשל הקמת שכונה חדשה אשר עולה על יער.

 

למשל, סקר אקולוגי בית קשת 2016 שביצע ניר, הראה איכויות של בתי גידול הנמצאים ביער. ממצאי הסקר שימשו לבסס עמדה התומכת בהסתייגות של שמורת טבע, שהינה שטח חלופי לפיתוח השכונה.

 

תכולת הסקר כוללת את החלקים הבאים:

• הגדרת מטרת הסקר
• תיאור השטח
• חלוקה לפוליגונים לפי תנאי השטח (מספר דונמים): תנאים שונים עקב השתנות גיאולוגית, צומח שונה, סוג קרקע שונה והחוקיות הכוללת של השטח.
• תיאור כללי ולאחריו תיאור מפורט
• גיבוש המלצות לשימושים ולממשק יער: האם נטיעה, אם כן - האם נטיעה של מינים מסוימים, אופן גידול היער.

 

דוגמא נוספת של סקר למחלקת תכנון: סקר לקראת הקמת עיר ערבית ליד צומת יסיף: קימת תוכנית של משרד התכנון, לפיה העיר המתוכננת הייתה מיועדת לעלות על יער של קק"ל. ניר ביצע סקר בו הראה ערכים חשובים שיש ביער: טרסות של חקלאות עתיקה, פריחת כלניות ועוד. בעקבות זאת בוצעו התאמות בתכנון.

 

סקרים עבור מחלקת יער:

סקרים עבור מחלקת יער דורשים, לרוב, זמן רב יותר מאחר ודורשים פירוט נוסף.

נדרש סקר מפורט ויסודי יחד עם בוטנאי, סקר ציפורים וכדומה.

 

במרבית המקרים המטרה היא תכנון נטיעה. במקרים אחרים קיימת מטרה קונקרטית אחרת: למשל, סקר לפני טיפול בנזקי שלג: הסקר התמקד באיזורים ספציפיים שנפגעו משלג. המטרה הייתה להכיר את השטח כדי לראות איך להתארגן לקראת הטיפול.

באופן דומה יתבצע סקר לפני טיפול בעקבות שריפה.

בסקר שבוצע לאחר השריפה בכרמל, המטרות היו בחינת הנזקים והמלצות לשיקום היער, לפי איזורים, סוגי צומח וכדומה.

ישנם גם סקרים לטובת חידוש ביער קיים או לטובת כריתה.

הסקר מוצג לוועדות הסטטוטוריות יחד עם מחלקת תכנון.

כיום, הממשק עם הוועדות בעייתי. סקרים שבוצעו הוקפאו עקב החמרה – לדעת קק"ל – ברמת הפירוט של הסקר. דרישות הוועדה חמורות כיום אפילו מעבר לסקרים המפורטים שבוצעו ונכתבו. ההחמרה נוצרה בעקבות התחלפות יו"ר הוועדה וחלק מחברי וועדת הבקרה.

 

 תהליך ביצוע סקר

 

להלן תהליך העבודה:

 

                 בשלב ראשון יש לקבל את התיחום. נעזרים בממ"ג כדי ליצור מפת עבודה ברזולוציה גבוהה 1:500, מדפיס את המפה על גיליונות A3.

מפת העבודה היא קובץ אורט פוטו – צילום אוויר מיושר לפי קואורדינטות מפה.

 

                טרם יציאה לשטח מסמנים הצעה לפוליגונים. ישנם מספר שיקולים להגדרת הפוליגונים:

      אזורי צמחיה ואזורים ללא צמחיה, חלוקה לפי סוגי צמחייה, באזור בעל רצף של אותו סוג צמחיה – בודקים כמה הצמחייה ממלאה את השטח – האם ברמה צפופה או שהיא ספורדית פתוחה.

     הסדר בו נקבעים הפוליגונים הוא מהיער כלפי מטה לצמחייה נמוכה יותר.

 

  גודל פוליגון הוא לא פחות מ- 5-6 דונם ולא גדול מעשרות דונמים, אלא אם אין שום סיבה לחלק אותו. במצבים יוצאים מן הכלל יש שטחים יותר קטנים, על בסיס שיקולי הצמחייה - כנ"ל.

 

 בשלב הבא מגיע לשטח עם המפה. נכנס לכל פוליגון ומתחיל לתאר אותו. התיאור נרשם בטופס ייעודי. התיאור כולל את: אחוז כיסוי השטחים, סוגי עצים ואחוזי כיסוי שלהם וכדומה.

 

         לאחר סימון ראשוני של פוליגונים, יש לבדוק תאימות לפוליגונים הבאים ולפי הצורך לבצע תיקונים.

יתכן גם כי המציאות בשטח תראה שונה ממה שניתן היה לראות במפה, כבסיס לתיחום הפוליגונים. למשל, שיחים גדולים יכולים להראות במפה כעצים. כאשר ייווכח כי אלו שיחים - יתכן שההתוויה לפוליגונים תשתנה.

הסימון מתבצע בטוש על שקף על המפה.

 

 בסיום המילוי, מגדירים את תצורות הצומח. העקרונות המנחים הם לפי תרשים הגדרה של תצורות הצומח.

שיטה זו פותחה בקק"ל עבור צומח טבעי. השיטה פותחה ע"י צוות יערנים ומהנדסים של קק"ל.

השיטה מבוססת על אבחנה בין משפחות סוגי צומח ראשיות. כל אחת מהן מתחלקת לתתי משפחות.

הדילמה בבסיס השיטה הייתה מתי להגדיר צורות חיים כבסיס לתצורות צומח. הגישה הרווחת הייתה להגדיר לפי גובה וזו הגישה שאומצה בקק"ל. יחד עם זאת יש נספח שלפיו אפשר לאמץ תפישה חלופית, לפיה תבוצע ההגדרה על פי שיוך המין, במצבו הבוגר השכיח והבלתי מופר.

השיטות מתוארות בחוברת 'מגדיר למיפוי צומח בישראל'.

 

 במשרד סורקים את המפה לגיליון A3, עושים דיגיטציה בממ"ג וצובעים לפי מפתח צבעים קבוע.

דוגמא למפתח צבעים אפשר לראות בסקר של בית קשת במפה 3 או בסקר נחל לימונים מפה 2. מפה 1 הינה אוטו- פוטו עם גבולות השטח בלבד. מפה 2 מכילה את הנתונים שנאספו בשטח.

כל פוליגון מכונה בשם של סוגי הצמחייה הבולטים בו.

 

        הסקר נערך ומסוכם בחוברת ונשמר בקובץ PDF. אצל עורך הסקר שמור גם חומר הרקע, חלק גדול ממנו בקבצים מוקלדים או סרוקים וקבצי תמונה רבים.

כל חוברת כזו כוללת: מבוא, תיאור השיטות, טבלאות ריכוז הנתונים, מפות, דפים של כל אחת מיחידות המיפוי בליווי תמונות.

לעתים יהיו גם סקרי משנה כמו סקר ציפורים וסקר צומח מפורט.

בסיום יובא עיבוד הנתונים, סיכום, מסקנות והמלצות.

 

    הסקר יופץ לקהל היעד, הכולל את: מחלקת תכנון, מחלקת יער, היערנים של האזורים הנידונים.

דוגמאות

 

          סקר נחל לימונים 2013

סקר זה הינו דוגמא לסקר לקראת נטיעה.

ידע אודות הסקר ניתן למצא באתר האינטרנט של ניר הר בכתובת:     https://www.nirforestecosoil.com/limonim-pashchur-eco-survey

משמעויות והמלצות לנטיעה על בסיס ממצאי הסקר:

• בית הגידול העשבוני הינו יובשני, אולם, נטיעה מבוקרת הכוללת השקיה, תאפשר את התפתחותם של מינים מתאימים. כיוון שאין כאן צומח מעוצה מפותח, זה האזור המועדף לנטיעה.
• מתוך מודעות לצורך לשמור על בית הגידול של הבתה (בעיקר בתת בני השיח), מומלץ לשמר חלק מהשטח ללא נטיעה. הנטיעה תהיה בעיקרה של יער פארק מרווח במקבצים, כך שיישארו קטעי בתה (או שיחיה פזורה) בלתי מופרים במספר רמות: בין עצי יער הפארק, שטחי בתה גדולים יותר שאף ייצרו מסדרון אקולוגי ללא נטיעה בין המקבצים, וקטעים גדולים יותר בין השטחים הנטועים.
• כמו כן, מומלץ לא לטעת את יחידת השיחייה בצפיפות הבינונית של הקידה והסירה.
• כל השטח, כולל קטעי הנטיעה והשטחים הבלתי נטועים יהווה מסדרון אקולוגי מערבית לעיר צפת, דרומית לאיזור התעשייה, ויתחבר ליער הנטוע הבוגר של יער נחל לימונים.

למידע מורחב אודות הסקר ראה באתר האינטרנט של ניר הר בכתובת:     https://www.nirforestecosoil.com/limonim-pashchur-eco-survey

 

סקר בית קשת 2005

 

מטרת הסקר הייתה אפיון בתי הגידול המיועדים לייעור ובחינת התאמתן של יחידות השטח

לסוגי נטיעה שונים. הבנת המשמעויות האקולוגיות של השטח ואיתור ערכי טבע ונוף

לשימור.

משמעויות והמלצות לנטיעה ולשימור על בסיס ממצאי הסקר:

• רצוי לשמור על מגוון תצורות הצומח המשקף את מגוון שכבות הסלע בחלק המערבי, ללא נטיעה רבה באזור זה.
• רצוי לשמור על תצורות צומח עציות כפי שהן, תוך טיפוח זריעים של אלונים ומיני עצים רחבי עלים אחרים.
• יש להשאיר ללא נטיעה חלק בכל יחידה, בעיקר בקטעים סלעיים ובקרבת עצים ושיחים גבוהים.
• כמו כן, יש לערוך את הנטיעה בדרך כלל במקבצים של קבוצות עצים, בהכנת שטח נקודתית תוך השארת הצומח הטבעי שבין העצים כפי שהוא.

למידע מורחב אודות הסקר ראה באתר האינטרנט של ניר הר בכתובת:     https://www.nirforestecosoil.com/beit-keshet-eco-survey-2015

 דגשים ותובנות

 

ארודיציה מוקדית:

 זוהי צורת הצגה עם שני סוגי משתנים: אחד הוא משתנה סביבה והשני משתנה צומח.

משתני הסביבה מוצגים בחיצים וניתן לראות את הצומח (סוגים וצפיפות) ביחס למשתני הסביבה.

הצגה זו חשובה על מנת להבין הבנה כוללת וחוקיות. אולם מעבר לזה, יש חשיבות למצא חוקיות ברמת האיזור וגם ברמת על.

לחוקיות ברמת איזור יש משמעות אופרטיבית. למשל, אם רוצים להמליץ היכן לטעת עצים, כך שיהיה יער מפותח, יש להתחשב במקומות שיש בהם צומח מפותח וגבוה ולהיזהר לא לפגוע בהם. הסיבה לכך הינה קיומו של בית גידול ששומר רטיבות לאורך כל השנה והמאפשר צמיחת העצים בתנאים יותר טובים.

באותו אופן לגבי סוגי הצומח הבאים: שיחים ולאחר מכן בני שיח עם נוף על קרקעי ולאחר מכן עשבונים רב שנתיים ולאחריהם עשבונים חד שנתיים. מגמה זו מקבילה להליכה לכיוון דרום לאיזור מדברי. עשבונים חד שנתיים יהיו מקבילים למדבר קיצוני.

שיקולים נוספים היכן לטעת:

אם יש צומח טבעי מפותח לא בהכרח כדאי לטעת. הסיבות לכך הן שתיים: גם השטח מכוסה בצורה עשירה ומגוונת וגם העצים יפגעו בצומח.

בעבר היו מכסחים את השטח וחופרים מסביב למקום הנטיעה. אבל פגיעה בקרקע היא פגישה בלתי הפיכה. כיום מומלץ לקחת נקודה מסוימת 6*6 או 12*12 באם זה מפזור יותר, על מנת לשמר את הצומח.

המלצה זו תואמת את דרישות וועדת בקרה, אשר מאמצת את נקודת המוצא של הצומח הטבעי. ראש הוועדה הינו נציג מהמשרד להגנת הסביבה, חברי הוועדה הינם נציגים מטעם משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, מנהל מקרקעי ישראל ועוד.

תצורת בתה

תצורת בתה הינה תצורת צומח של בני שיח. בתחום הייעור קיימת תפישה התומכת בתצורת בתה כאשר היא הצורה הטבעית בשטח.

באם מבצעים נטיעה בתוך שטח בתה היא תהיה פזורה ולא צפופה.

כאשר מבצעים העתקה של יער יש להתאים את העצים לבתי הגידול המתאימים. כאשר השטח מאופיין בתצורת בתה, יעשה שימוש בשתיל גדול במיוחד, בעל שורשים של 25 ליטר או עץ מועתק, מאחר וזה מתאים לנטיעה פזורה.

גידור פרטני

תפישת הגידור הפרטני דוגלת במתן מרחב גידור לכל עץ באופן פרטני. תפישה זו מקודמת כיום בקק"ל בעיקר במרחב צפון. היתרון המרכזי של גידור פרטני הוא הגנה על השתילים: העדר יאכל את העשבים, פוטר את הצורך בריסוס וידידותי לסביבה. ופוטר מריסוס.

לעומת הגידור הפרטני, הגידור ההיקפי אינו מתאים לרעייה מאחר ומצמצם את שטחי המרעה. בנוסף יש לרסס נגד עשבים.

בגידור פרטני משתמשים גם עבור שתילים קטנים יותר. 

 

 

 

מערך הייעור מקדם תוכניות אב לממשק יער ביערות השונים. בכל פעם מתמקדים ביער מסוים ו/או באיזור מסוים ומרכיבים צוות חשיבה אשר כולל את אנשי האיזור ומומחים שונים. הצוות מתנהל בהובלה של האקולוג הראשי של קק"ל, מטעם מערך הייעור.

תוכנית האב מתייחסת לשטח עצמו ולשטחים הגובלים עמו. התוכנית דנה בייעודים השונים של התאים והאזורים השונים בתוך היער ומפרטת את השירותים האקולוגיים המצופים מכל איזור.

הגדרה: התפישה עליה נשענת תוכנית האב הינה תורת היער החדשה, המציגה תפישה חדשה: אם בעבר ניהלו את היער בעיקר על - פי בריאות העצים, הרי שכיום מנהלים את היער על - פי ייעודים, כל שטח והייעוד שלו. בהתאם לדינמיקה של הצומח בכל תא, בודקים האם יסופקו השירותים האקולוגיים באופן טבעי. במידה וכן  – אין צורך בהתערבות. במידה ולא – תתבצע התערבות באמצעות פעולות כמו נטיעה או דילול. בהמשך יבוצע ניטור קבוע על מנת לבדוק אם הפעולות אפקטיביות ומשיגות את המצב הרצוי.

  
לתורת היער החדשה: https://www.kkl.org.il/files/HEBREW_FILES/yieur/forest_management_new.pdf

מסמך תורת ניהול היער בישראל אושר על ידי דירקטוריון קק"ל באוגוסט 2012 ומניח בסיס מקצועי מחייב לניהול מוכוון מטרה ובר-קיימא של יערות ישראל. המסמך מגדיר את מטרות הייעור בארץ, את סוגי היערות ואת עקרונות התכנון והניהול שלהם. במקביל לתהליך אישורו, הוחלט ליישמו בהכנת דוגמה לתכניות אב מוכוונות ממשק יער בר-קיימא, תוך כדי ביצוע בדיקה ואישור נוסף לעקרונות התכנון והממשק המופיעים במסמך.

דוגמא:  תוכנית אב לממשק יער ביער הקדושים    

כ"יער מודל" נבחר יער הקדושים שבהרי יהודה, המשתרע על פני כ-25,000 דונם, ומהווה אתגר תכנוני וממשקי, בשל מורכבותו הנופית, ההיסטורית והאקולוגית.

שלבי הכנת תכנית האב כללו הגדרת גבולות תכנון וניתוח שטח, המאפשרים לימוד מעמיק של שלל מרכיבי השטח בקנ"מ אזורי. חלק מרכזי בשלב זה, כלל מיפוי תצורות צומח יערניות ביער הקדושים, מיפוי שנעשה לראשונה בקק"ל, על פי הגדרות תורת ניהול היער ובתיאום גבוה עם הסטנדרט למיפוי צומח ארצי. מסד הנתונים הרחב עבור כל יחידת תצורת צומח קיימת, היווה בסיס לבניית מודל, המאפשר לחזות את פוטנציאל הצומח העתידי בכל יחידה.

בהמשך, הוגדרו חזון ועקרונות תכנון וניהול כלליים ליער, אשר תורגמו לתכנית ייעודי שטח ליער הקדושים, על פי ייעודי השטח המוגדרים בתורת ניהול היער. ייעודי שטח אלו מכוונים לאספקת מגוון רחב של שירותי מערכת אקולוגית ושימור המגוון הביולוגי ביער.

התפלגות שטחים ע"פ יעוד השטח הראשי שלהם

 

שטח יער הקדושים חולק לכ-80 יחידות ייעוד שטח שונות, בהסתמך על מאפייני השטח. לכל אחת מיחידות ייעוד השטח של היער הוצעו עקרונות תכנון כלליים ותכנון צומח מפורטים יותר, המסייעים להשגת מטרת ייעוד השטח שנקבע. לאחר מכן, בוצע חיתוך מידע גיאוגרפי בין שכבת יחידות תצורות הצומח הקיימות (יחד עם המידע הקיים בהן לגבי תצורות הצומח החזויות) לבין שכבת יחידות ייעודי השטח, על מנת לקבל שכבת יחידות ניהול שטח חדשות, אשר הוגדרו כ"יחידות ממשק". יחידת ממשק הוגדרה כשטח המאופיין בנתוני תכסית צומח דומים ככל הניתן ובייעוד שטח ועקרונות תכנון זהים. נתוני הצומח החזוי, ייעוד השטח ועקרונות התכנון של כל יחידת ממשק, סייעו בקביעת משרעת תצורות הצומח הרצויות בכל יחידה. כלומר, תצורת הצומח המתאימה ביותר למטרות ייעוד השטח, שניתן להגיע אליה במינימום התערבות/שינוי מתצורת הצומח החזויה.

בהמשך הוגדרו פעולות הממשק הנדרשות לשם השגת תצורת הצומח הרצויה. מידת העדיפות לטיפול בכל יחידת ממשק, נקבעה על פי  שקלול ייעוד השטח, מידת הנגישות ומצב היער בכל יחידה.

לסיום, נעשה פילוח של שטח יער הקדושים על פי עדיפות הטיפול ופעולות הממשק העיקריות ביחידות הממשק השונות, המהווה בסיס לתכנית הממשק הרב-שנתית של יער הקדושים.

 

התפלגות שטחים ע"פ סוגי ממשק מומלצים

 

לעיון בתוכנית האב המלאה:

https://www.kkl.org.il/files/HEBREW_FILES/yeur-usviva/tochniot-av/hakdoshim-masterplan.pdf

התוצר הינו חוברת המפרטת את כל העומדים (ברמת יער- חלקה- גוש- עומד) ועבור כל עומד מהו הייעוד של כל תא שטח, מהי תכיפות הטיפול, איזה סוג טיפול וכדומה.

פיתוח התחום האקולוגי במסגרת תוכנית האב

עד היום הוכנו 10 תוכניות אב, במהלך חמש השנים האחרונות. זהו אחד התהליכים החשובים ביותר שאגף הייעור מוביל בשיתוף פעולה עם אגף התכנון ומחלקות התכנון במרחבים.

משרד אדריכלי נוף מסייע לרכז את הכתיבה של התוכנית.

התפקיד המרכזי של האקולוגים באגף הייעור הינו גיבוש המדיניות האקולוגית של קק"ל והנחייה ליישומה. חשוב כי גם בכל מרחב יהיה בעל תפקיד מתחום האקולוגיה על מנת לפתח התמחות בתחום סקרים אקולוגיים – בעלי חיים וצמחים.

כחלק מהמדיניות נקבע כי בשלב זה יתמקדו בשני פרטים: עופות דורסים וגיאופיטים ומינים אדומים נדירים או צמחי טבע נדירים. עופות דורסים הינם סמן לקיומה התקין של המערכת האקולוגית. לאור זאת מבצעים סקרים של קיני עופות דורסים. מטרת הסקרים הינה לסמן ולהכיר את המצב הקיים. הכוונה הינה להרחיב את הסקרים לרוב היערות.

לאור ממצאי הסקרים מוציאים הנחיות ליערנים האם ומתי ניתן לבצע דילול בקרבת הקן.

 

 לדוגמא:  תצפיות במיני צומח וחי בעלי חשיבות לשימור וניטור ביער הקדושים

בתחום ההתייחסות של התכנון נרשמו תצפיות במיני צומח אדומים כגון סומקן ענק, המאפיין אדמות כבדות, כמו גם צורית א"י המאפיינת דווקא מחשופי סלע.         בנוסף, מאופיין האזור ההררי בכתמי פריחה מרשימים של מינים שונים ממשפחת הסחלביים, במיוחד על גבי תצורות הסלע המכילות חוואר.                       אוכלוסיות טבעיות של אורן י"ם מהזן המזרחי הארצישראלי נמצאות בתחום התייחסות התכנון, בעיקר בשמורת המסרק ושלוחת בוהן, אך יתכן וגם בשלוחת תל כסלון. קיימת חשיבות גבוהה לשימור אוכלוסיות אלו.                                 פרטים של אלוני תולע, מהדרומיים ביותר בישראל פזורים לאורך ערוץ נחל כסלון. ריכוזים מרשימים של קטלבים בצפיפות גבוהה מאפיינים את המפנים הצפוניים של השלוחות והכיפות על גבי תצורות הסלע הרכות, בעיקר בשמורת הר טייסים ובשלוחת הר כרמילה.

מיני זוחלים בעלי חשיבות לשימור המאפיינים את תחום ההתייחסות הינם:  צב יבשה ונחושית נחשונית, הידועה כמאפיינת בתות וצומח עשבוני.

כדוגמה לעופות בעלי חשיבות לשימור אופייניים לאזור ניתן לציין את השרקרק המצוי, הדוגר במחשופים של סלעי קרטון וחוואר רכים.            
 המינים עקב עיטי וחוויאי הנחשים הינם עופות דורסים מקננים אופייניים לאזור זה, הראשון על גבי מצוקים והשני על גבי עצים. קינונים של עקב עיטי מתמעטים באזור, ככל הנראה בשל שינוי אופי בית הגידול הפתוח בעבר ליער צפוף. ראוי לציין שעיט ניצי דגר בעבר הלא רחוק במצוקי נחל השורק.                                            
חוגלת הסלעים היא מין דוגר קרקע הנצפה גם כן בכל רחבי תחום ההתייחסות ונתון לניטור רב שנתי של רט"ג, עקב ירידה ניכרת באוכלוסיותיו.                         
באזור התכנון נצפו לאורך השנים לפחות שבעה מינים אדומים של עטלפים, ביניהם מינים המשחרים באזורי חורש לח, כמו גם מינים המשחרים בשטחים ללא צומח מעוצה. מגוון זה של מיני עטלפים מעיד על איכות בית גידול גבוהה, הן לשיחור והן לרבייה וחריפה, עבור קבוצה זו שמינים רבים מתוכה נמצאים בסכנת הכחדה חמורה.      
מהטורפים הגדולים המאפיינים את האזור, ניתן להזכיר את הצבוע המפוספס והקרקל. שלושה מיני יונקים אשר מאכלסים את תחום ההתייחסות: חזיר בר, שועל מצוי ותן זהוב, מוגדרים כמינים מתפרצים אשר יש חשיבות לנטר את גודל אוכלוסיותיהם.

 

התהליך מבוצע תוך ממשק עם רט"ג. נקודת המוצא הינה ניהול וטיפול במשאב הטבע - המערכת האקולוגית - יערנית, ללא פגיעה במערכת. בהתאם לממצאי הסקרים מגיעים להבנה עם רט"ג בנוגע לפעולות ממשקיות תוך שמירה על ערכי הטבע.