סקרים

סקר קליטה מבוצע לאחר כמעט שנה מיום הנטיעה, בתחילת ספטמבר.

 תהליך העבודה

 הכנת מפות עבודה ופיזור מדגמים

 הכנסת שכבת המדגמים למכשיר ה-GPS

 ביצוע הסקר בשטח

 עדכון המיפוי/ פרצלציה חדשה לפי הצורך

 הקלדת הנתונים

 הוצאת דוח מסכם במצגת תוך שימוש בטבלאות, גרפים ותמונות

הרחבה

מהנדסי האיזור יוצאים לשטחי הנטיעה ובעזרת מכשיר GPS מודדים את מקום הנטיעה.

אם יש צורך מבצעים חלוקה לפוליגונים. בשני מצבים לא מבצעים חלוקה לפוליגונים: כאשר כל השטח מכיל מין אחד או כאשר יש ערב רב של מינים כך שלא ניתן לחלק.

המידע שנאסף נשלח למיפוי במרחב באמצעות עורך הממ"ג.

התוצר המתקבל הוא מפה עם פיזור מינים, בפוליגונים, שעברו נטיעה.

המפה מגיעה לסוקר והוא מכניס אותה למחשב PGS.

הסוקרים יוצאים לשטח לנקודות שסומנו במפה כנקודות המדגם. בהתאם לצורת הפוליגונים, יתכנו מספר סוגי מדגמים.

סוגי מדגמים:

1. מדגם עגול 8 מטר: מדגם של 200 מ"ר. סופרים את כל העצים החיים ואיזה מינים הם ואת כל העצים יבשים ואיזה מינים מהם וכן אם יש בורות ריקים.

2. מדגם 10.3 מטר: מדגם של 1/3 דונם.            

3. מדגם חתך: שטח צר מאוד, בד"כ לאורך כביש או נחל. לוקחים מדגם בצורת פס, לדוגמא: 5 מ' רוחב ו-200 מ' אורך.

4. ספירה מלאה: בשטחים קטנים כמו למשל 1 דונם, בהם הנטיעה לא צפופה, בודקים את כל הנטיעות ללא מדגם.

5. מדגם שטח בסיס: עבור סקר אינוונטר.

סוג המדגם נקבע אחרי שיוצרה מפת ה-PGS.

 חשוב לציין:

• אסור לעשות מדגמים שונים בפוליגון מסוים.

סטיית תקן המדגם: כיום נוהגים בסקר קליטה לבצע כמות מדגמים לפי סטיית תקן +- 20%. סטיית תקן קטנה יותר תדרוש הוספת מדגמים. בעבר נהגו לדגום לפי 10% סטיית תקן אך הסקרים התארכו ונדרש היה לזרז את קצב ההחלטות.

בשטח עובד צוות של שני אנשים. אחד עומד במרכז המדגם והשני בקצה, הוא הולך סביב העיגול ורושם את מה שהוא רואה. לדוגמא שתיל של אורן ברוטיה חי, שתיל ברוטיה יבש וכד', רושמים פרט אחר פרט.

מתייחסים לכל מה שצומח בשטח. כמו כן מתייחסים גם לסלע ולקרקע – ברמת המדגם וגם ברמת הפוליגון. הנתונים הנאספים הם: אחוז הסלע, גובה הסלע, סוג הסלע והקרקע.

 המידע נרשם בצורה ידנית על טופס מדידת מדגם:

הבהרות:

• מספר מדגם הוא נקודת המדגם שיש על המפה, כפי שסומנו לטובת הסקר. זהו מספר ייחודי.
• אחוז שיפוע ומפנה הוא שיפוע הקרקע והכיוון אליו יורד השיפוע.
• קוד מין – אין צורך לרשום. הקוד קיים במערכת הסקרים הממוחשבת.
• עצים קיימים – זריע/ בוגר – עצים שאינם קשורים לנטיעה.
• בור ריק - השתיל נשתל אך לא נקלט, לרוב עקב פגיעה ע"י חיה או בשל ונדליזם.

בשיטה זו מבצעים את כל המדגמים בכל המרחב. התהליך אורך כ2-3 שבועות.

הנתונים מוזנים למערכת.

דגשים והנחיות:

             בורות ריקים:
             לעיתים לא ניתן לדעת האם הבור ניטע או לא. בשטחים שהוכשרו מכאנית או בשיחים, אין בורות כלל ואין אפשרות לשייך שטח ללא שתילים לבעיית קליטה.

במצב כזה ,על הסוקר להסתמך על דווח היערן ולהפעיל את שיקול דעתו לגבי החלטה אם בור ניטע או לא.

 חשוב לציין:

• כאשר אין בורות ואין שתילים, אין לחשב בורות ריקים אפילו אם דו"ח הנטיעה מצביע על מספר פרטים גדול מהקיים בפועל, "אין לסוקר אלא את אשר עיניו רואות".

היעדר השתילים יבוא לידי ביטוי בתוצאת צפיפות הנטיעה.

      מדגם ריק:

אם מדובר בשטח שלא ניטע והוא גדול מ- 5 דונם, יש לשאוף לגרוע את השטח ממיפוי הנטיעה.

אם השטח נטוע, יש להכליל את המדגם כמדגם ריק, על מנת לתת ביטוי לצפיפות.

       שתילים מתים:

רחבי עלים שונים נמצאים בתרדמת חורף בעת הסקר ועלולים להימנות כמתים. במקרה של ספק, יש לגרד מעט את צוואר השתיל. אם מתחת לקליפה הצבע ירוק - השתיל חי. בכל מקרה, על הסוקר להפעיל את שיקול דעתו וניסיונו.

       נטיעת מילואים:

שטח שהקליטה בו הייתה פחות מ – 20%, ייחשב כנטיעה חדשה. יש לבצע סקר קליטה ולשנות את שנת הנטיעה בפרצלציה.

המצבים הבאים כן יחשבו כנטיעת מילואים:

• היערן והמהנדס החליטו שהשטח לא צפוף מספיק וממלאים את השטח
• היער לא צפוף מספיק במספר מקומות ומבצעים נטיעת מילואים.

נטיעה בתוך שטח יער בוגר דליל או חורש אינה נחשבת לנטיעת מילואים ויש לבצע בה סקר קליטה ועדכון פרצלציה.

      צפיפות דגימה:

הצפיפות תלויה בשטח העומד והיא תואמת התפלגות גאוס.

      להלן טבלת עוצמת דגימה בסקר הקליטה, בהתאם לשטח העומד:

המשך התהליך

הסוקר מכין מצגת ומציג את אחוז הקליטה לפי יערות ואיזורים ובסה"כ המרחב. בנוסף, מציגים השוואה לשנים קודמות אחוז קליטה של מינים שונים לאורך השנים, איזה סוגים נטעו – מעורב/ מין אחד, כמה שטח תופשים ועוד.

את הגרפים מכינים באקסל.

המצגת מוצגת בפורום יערנים, המתכנס מספר פעמים בשנה בראשות עומרי בונה – מנהל המרחב.

למצגת לדוגמא לסקר קליטה – ראה כאן.

על בסיס המצגת מתקיים דיון, בו מחליטים האם להשלים נטיעות. כיום תנאי הקליטה מעולים ולכן יש הצלחה גבוהה באחוז קליטה.

להלן אחוזי הקליטה באיזורים השונים במרחב צפון, לאורך השנים:
 

באם רוצים לשמור את רמת צפיפות הנטיעה – מחליפים את העצים היבשים בחיים ו/ או משלימים את הנטיעה בבורות הריקים. 

למידה נוספת המתקבלת מניתוח הנתונים היא ברמת האיזור, למשל: מדוע נטיעה מסוימת הצליחה לעונת נטיעה אחרת או מדוע באיזור מסוים ההצלחה בנטיעה גבוהה יותר. חשוב לחקור מהן הסיבות, אחת הסיבות הינה התאמת המין לאיזור. שיקול נוסף הוא משך חיי המין.

מספר דוגמאות:

• אורן קנרי – אחוז הקליטה של מין זה הוא הנמוך ביותר מכל מיני האורנים אך אם הוא נקלט הוא שורד יותר מכולם.
• אורן בורטיה ואורן ירושלמי – הצלחה גדולה מבחינת גובה העצים (מעל 20 מ') והם שורדים במשך מאות בשנים (יער מירון).
• ברושים בגלבוע אינם מצליחים. אך אורנים ובפרט אורן ירושלמי מצליחים היטב.
• ככלל עצים רחבי עלים מצליחים בקליטה אך השרידות שלהם לא טובה.

להלן אחוזי הקליטה לפי סוג נטיעה בשנת 2019:
 

סקר נטיעה מתבצע בכל שנה על כל הנטיעות שהיו באותה שנה.

לאחר 5 שנים חוזרים לשטח לסקר הישרדות (ראה להלן).

עדכון מיפוי בזמן סקר קליטה

לעיתים יהיה צורך לעדכן את המיפוי במהלך סקר הקליטה.

לדוגמא: בנחל ציפורי, בתחום יער ציפורי, הייתה נטיעה לאורך הנחל (לא לכל אורך הנחל). יצאו למדגם עם פוליגון אחד ובשטח ראו אחרת. במקרה כזה מסמנים את הפוליגונים על גבי המפה ומעבירים לממ"ג שיבצע חלוקה מחדש. אין צורך לחזור לשטח למדגם נוסף.

באיור להלן נראית מפה שנתקבלה לפני היציאה לסקר. במפה נראים 3 פוליגונים. פוליגון אחד קטן מצד שמאל בשטח של 3.3 דונם ו-2 פוליגונים גדולים בשטח של 18 דונם.

כאשר הגיעו לשטח ראו כי בפוליגון הקטן קיימת אותה נטיעה כמו בפוליגון הגדול, אותם מינים ואותה צפיפות. החליטו לאחד את שני פוליגונים ולבצע פרצלציה חדשה.

הסימון 2/225 משמעו 2 = מספר החלקה, 225 = מספר הפוליגון. באיור נראה סימן האיחוד.

באותו אופן יתכן מצב של צורך בפיצול פוליגונים, באם המינים או הצפיפות שונים.

מטרתו של סקר אינוונטר הינה לספק מידע לצורך בניית תוכנית רב שנתית לטיפול ביער.  מידע זה כולל:

• מצב הפוליגונים של המינים
• התפלגות המינים
• איכות בית הגידול של המינים
• מידע על הקרקע והסלע
• הצפיפות

לפי מצב הצפיפות אפשר לחשב מתי יהיה צורך לעשות את הטיפול הבא ובאיזה היקף, הן נטיעות והן דילולים.
 

מטרתו של סקר אינוונטר הינה לספק מידע לצורך בניית תוכנית רב שנתית לטיפול ביער.  מידע זה כולל:

• מצב הפוליגונים של המינים
• התפלגות המינים
• איכות בית הגידול של המינים
• מידע על הקרקע והסלע
• הצפיפות

לפי מצב הצפיפות אפשר לחשב מתי יהיה צורך לעשות את הטיפול הבא ובאיזה היקף, הן נטיעות והן דילולים. 
 

 תהליך העבודה

 הכנת עזרים וכלים (מפות ואורתופוטו)

 ביצוע הסקר בשטח

 ישיבת תיאום על שינויים נדרשים במיפוי ובפרצלציה

 הקלדת הנתונים

 הוצאת דוח מסכם במצגת תוך שימוש בטבלאות, גרפים ותמונות

 קיום ישיבה עם היערן, מהנדס האזור ומנהל האזור ומנהל מחלקת יער על התוצאות

הרחבה

הסקר נעשה באמצעות מדגם או כסקר כללי – במקרה של שטח ריק או בשטח בו קיימת רק שחייה או בני שיחים.

בחירת המדגמים נעשית בפועל לפי תנאי השטח: עם ההגעה לשטח יש לבדוק בעין את הפוליגון ולבחור את הנקודות אשר ייצגו את השטח. בנקודות אלה יש לבצע את המדגמים.

בעת ההתבוננות בשטח יש לנסות ולבדל את החלקות השונות בו, קיימים שטחים בעלי ייחודיות, קיימים שטחים המערבים קבוצות שונות של צמחייה, קיימים עם קרחות קטנות וכדומה.

יש לשים לב בעיקר האם השטח הומוגני או לא הומוגני מבחינת הצפיפות (ופחות מבחינת המינים). למשל, אם רוב השטח מכיל אורן ברוטיה ובתוכו יש גם מספר ברושים, המדגם ייבחר בהתאם, כך שייצג את תכולה זו.

 בשלב הבא דוגמים ומתעדים את הממצאים בטפסים: טופס מדגם וטופס עומד.

טופס מדגם
 

בטופס זה רושמים את הנתונים הבאים, עבור כל מין:

G/N = שטח הבסיס

H = גובה

D = קוטר

רושמים זאת עבור כל מין.

 חשוב לציין:

בפוליגון מסוים עובדים רק עם שיטה אחת, רדיוס מסוים או שטח בסיס.
 

הבהרות לגבי הנתונים לתיעוד בטופס:

• אין צורך לרשום מס' תצ"א, נוף והערכה אסטטית.

• % כיסוי צמרות - אפשר לעשות מדידה רק בשעה 12:00 ורק בעזרת מכשיר ייעודי. המדידה מראה איך השטח מכוסה, כמה קרחות יש (כיום חסרה הגדרה מהו סטנדרט 100%).

• תנאי בית גידול – פרודוקטיביות (לא קיימת הגדרה).

• נתוני אחוז כיסוי סלע, גובה הסלע ואחוז השיפוע – נתונים לפיהם תקבע החלטה האם ניתן לעבוד בשטח הזה עם כלי מכני (שטח "קל") או לא (שטח "קשה") או בתווך בין לבין. זהו מידע חשוב לתכנון הטיפולים.

• גובה ענף ראשון – לצורך גיזום.

• שיטת אינוונטר: מפורט – יש מדגמים, כללי – למשל שטח עם שחייה, צעיר – בדומה לסקר הישרדות.

• שכבת יער משנית (ראה לעיל שכבות היער): יש לתעד את השכבה השנייה. למשל אם השכבה הראשונה היא עצי אורן בני 40, השכבה הבאה (ביער בוגר) עשויה להיות עצים רחבי עלים (ב99% מן המקרים עצים רחבי עלים יהיו נמוכים יותר מעצי אורן בני 40). יש לציין האם יש מינים דומיננטיים כמו עצי זית, עצי חרוב וכדומה.                                   עבור כל שכבה, בודקים כמה היא תופסת מסך השטח, ביחס ל-100% אותה שכבה.

יש להמשיך עם תיעוד השכבות הבאות (לרוב 3-4 שכבות). השכבה הבאה היא לרוב התחדשות.

לגבי צמחייה – לא מתייחסים לשכבה מסוימת.

בשלב הבא, מזינים את כל המידע למערכת הסקרים הממוחשבת.

כעת ניתן להכין את עדכון המיפוי.

עדכון המיפוי

העדכון מבוצע על גבי מפה פיזית. מגיעים לשטח עם מפה פיזית ואורתופוטו ועליה מציירים מפה חדשה.

 דוגמאות:  

• במפה המקורית היו שני פוליגונים. בשטח נצפה מצב אחר לגמרי: אחד מהפוליגונים יותר גדול ופני השטח גליים. הפוליגון השני בעל צפיפות גבוהה ואינו גלי. בנוסף, נצפה שטח שלישי, קטן וריק מעצים. בוצע שינוי במפה ל-3 פוליגונים. בנוסף, אחד מהפוליגונים חובר לשטח חדש בתוכנית המתאר.

• בשטח הפוליגון החלה בנייה או שהוא כבר בנוי בחלקו – נדרש שינוי במפה.

• במפה המקורית מסומנת דרך אך בשטח היא כבר אינה קיימת. לחילופין, נפרצה דרך חדשה אך לא מדדו ולא עדכנו את המפה – יש לעדכן את המפה.

• בעת הסקר נתקלים במטע זיתים חדש בשטח – יש לעדכן את המיפוי ולהבעיר את המידע ליערן הגושי.

 חשוב לציין:

במהלך סקר אינוונטר, סוקרים גם שטחים חדשים המיועדים לייעור, בתוכנית המתאר.

מידע נוסף נרשם בתחתית המפה בטבלה. למשל: היה אורן ירושלמי פגוע וכרתו אותו ונשאר רק אורן ברוטיה – יש לעדכן את המידע בטבלה.

 יש למלא את קובץ אקסל הבא:

עדכון מיפוי – דגשים והנחיות

שינוי התפלגות המינים

           אין לבצע שינוי במקרה של הבדלים מינוריים באחוז התפלגות המינים .

           יש לעדכן את אחוזי התפלגות מינים רק כאשר השינוי משפיע על מהות העומד.

           המדד הקובע לקביעת הרכב המינים הוא התפלגות הצפיפות ולא התפלגות הנפח.

                    למשל: בשטח יש יותר עצי ברוטיה מאורנים, עצי הברוטיה רזים לעומת האורנים               

                    הרחבים. מה שקובע הוא מספר עצי ברוטיה בשטח ולא הגודל שלהם.

שינוי גבולות

 חשוב, ככל הניתן, לפשט את המידע ולאחד פוליגונים.

 יש להקפיד על הכללים של נוהל עדכון המיפוי כדלהלן:

• אין למפות עומדים קטנים מ– 5 דונם.
• ביער בניהול אקסטנסיבי (להבדיל מפרודוקטיבי, כלומר שטח שקשה לעבוד בו עם כלים מכניים) יש לפשט ולהכליל את המידע.
  לדוגמא: נטיעות בכיסים בתוך שטחי חורש טבעי – אין למפות את השטחים בנפרד אלא להכליל לפוליגון אחד, ולתת ביטוי לנטיעה באמצעות התפלגות המינים או בשכבה המשנית.

המפה כעת מעודכנת ונשלחת לחברה חיצונית, אשר מפיקה מפה ממוחשבת מעודכנת. התוצר נשלח ליחידת ממ"ג ומוזן למערכת.

החלטות

כאמור, מטרתו של סקר אינוונטר הינה לספק מידע לצורך בניית תוכנית רב שנתית לטיפול ביער. 

להלן סוגי ההחלטות שניתן לקבל על בסיס ממצאי הסקר:

  גיזום: גיזום נדרש כאשר היער גבוה והענפים רוכנים כלפי מטה.

 דילול: המלצות על דילול יינתנו בהתאם לניסיון ועל בסיס התובנות הבאות:

דגשים ותובנות

• יש להקפיד שהדילול יהיה בכמות שאינה עולה על תוספת הגדילה. למשל: אם פוליגון מסוים היה אחרי הטיפול האחרון 5 קוב לדונם ולאחר 10 שנים בוצע סקר שהראה 5.5 קוב לדונם, המשמעות הינה תוספת גידול של 0.5 קוב לדונם אחרי 10 שנים. זה מצב לא רצוי העלול לפגע ביער. ההמלצה הינה לא לרדת מתחת ל-0.5 קוב לדונם.
• אין להפחית מעל 30% מנפח השטח. למשל: אם יש 100 קוב בשטח, ניתן להוריד ממנו לכל היותר 30 קוב, אחרת קיים סיכון לפגיעה ביער.
• פקטור נוסף המשפיע על כמות הדילול הוא המין. למשל: ברושים ניתן לצופף יותר, אורן – פחות.
• השפעת איכות בית הגידול: באם איכות בית הגידול גבוהה, ניתן לדלל קצת יותר, אם האיכות פחותה והעצים מדולדלים ורזים – מומלץ לבצע פחות דילול.
• כיסוי שטח מעבר ל-70% הוא אחד הסימנים בעטיים כדאי לחשוב על דילול. אך אין הוא הפרמטר המרכזי.

 לדוגמא:  

 המפה להלן מציגה דוגמא למיפוי אחוזי צפיפות לטובת גיבוש המלצות על דילול:

החלטות נוספות:

  כריתה: יש לשקול ביצוע כריתה באם הממצאים מראים עצים שרופים או                

                        חולים.

 חידוש: באם השטח כולל רק עשבייה או שחייה ואין עצים – מומלץ לבצע    

                        חידוש.

 מילוי: כאשר השטח דליל והעצים גדולים ומרווחים – ניתן לשקול מילוי.

 פינוי גזם: במידה ויש צורך – יש להמליץ על פינוי.

 עתיקות: באם נמצאו עתיקות בסקר, לעיתים יעלה צורך בדילול. למשל: ביער

                          קרית אתא היה פתח של בור מים עתיק בעומק 3 מ'. פתח הבור היה    

                          מכוסה בעשבייה והסוקר נפל לתוכו בעת ביצוע הסקר.

 עץ אם לזרעים: עץ איכותי מאוד, אשר כשמו כן הוא – ישמש לייצור זרעים.    

                            לעץ כזה יהיו תכונות כמו עמידות גבוהה ליובש, מזיקים ומחלות

                            ועמידות לתנאי קרקע קשים.  לבדוק