שימור קרקע בנגב

נטיעת עצים היא התרומה המשמעותית ביותר להפחתת דו-תחמוצת הפחמן באטמוספרה וההתחממות הגלובלית. קק"ל משקיעה רבות בנטיעה לאורך השנים. כל תוכנית נטיעה נדרשת לאישור ע"י וועדות זלוצקי וסקופ.

 יער להב בצפון הנגב. צילום: דודו גרינשפאן
 

וועדות זלוצקי וסקופ

הוועדות עוסקות באישור שטחים לנטיעה.

בוועדה יושבים נציגי גופים שונים. חלק מגופים אלו הינם בעלי גישה המבטלת את ביצוע נטיעות.

על מנת לקדם את תוכניות הנטיעה, חשוב מאוד להשקיע מאמץ לשכנע את חברי הוועדה בחשיבות הנטיעות ולהראות את התועלת בנטיעות וכמובן לעשות זאת באופן מקצועי.

הרחבת הנטיעות במרחב דרום הינה מטרה חשובה. הפוטנציאל הקיים הוא מעל מאה אלף דונם.

ב-35 השנים האחרונות נטע מרחב דרום כ-200 אלף דונם. הידע שפותח בשנים האחרונות יאפשר הרחבת הנטיעות בעתיד לאזורים דרומיים, כחלק משיקום מערכות החקלאות העתיקה בהר הנגב.

כיום תהליך האישור הינו צוואר הבקבוק בהרחבת שטחי הנטיעות בדרום. חשוב להיות מקצועיים ויצירתיים על מנת להביא את הטיעונים בפני הוועדה.

 טיפים חשובים:

• יש להציג את הנימוקים, תוך התאמת מטרת הנטיעות ליעדים הסטטוטוריים.
• ניתן לשכנע בחשיבות ונכונות הפעולות ע"י הדגשת היבטי שיקום השטח
• היבטים אלה עוסקים במניעת המשך תהליכי הסחיפה, הגנה על ישובים ושטחי חקלאות מנזקי נגר וסחף, שמירה על בתי גידול מהשפעת הממשק החקלאי, התועלות לאדם, קשר למורשת והחקלאות העתיקה והתאמה למאפיינים טבעיים טרום המעורבות המסיבית של האדם – צומח עצי כגון עצי השיטים ששרדו בצפון הנגב.
• חשוב להיות עניינים ומכבדים. ניתן לתקוף את הגישה המקצועית של המתנגדים אך לא להשתמש בנימה אישית.
• יש לספק מידע לפי מה שמבקשת הוועדה, בהתאם לפורמט ולא מעבר.
• חשוב להיתפס כמומחה, ובפרט בנושאים שהוועדה אינה מכירה. שימוש בהצגת נתונים, מחקרים וסקרים, לטובת הצגת הטיעונים של קק"ל ושכנוע באמצעות ידע.
• לעיתים יקיים הצורך להתפשר בנושאים מסוימים על מנת להשיג את אישור הוועדה.
• חברי הוועדה מתחלפים מעת לעת וחשוב לשמר את המוניטין ואת תרומת קק"ל.   

   דוגמאות:

• לצורך המחשה של נושא סחף הקרקע – בוצע שימוש בצילומי אוויר משנים שונות להמחשת תופעת הסחף הפעילה והבנת שיעורי הסחיפה המשמעותיים (עשרות מטרים ויותר ב-70 השנים האחרונות).
• דרך נוספת לביסוס העמדות של קק"ל הינה באמצעות שימוש בנתוני מחקר ארוך טווח, אשר אינם מצויים בקרב חברי הוועדה.
• הצגת נתונים על אורך שבילי האופניים הנמצאים בשימוש ביער.
• נתונים רלוונטיים נוספים הם נתונים על כמות האנשים המגיעים לאירועים ביער. למשל, סקר שנעשה באמצעות רחפן אודות כמות אנשים המגיעים בתקופת 'דרום אדום', אורך שבילי האופניים ביערות קק"ל בדרום.
• התמודדות עם הטענה כנגד הכנסת "כלים כבדים" לשטח – בוצע חישוב הלחץ המופעל ע"י "כלי כבד" ע"י חישוב המנה שבין משקל הכלי לשטח השרשרות שנמדד בשטח.

• במקביל מדדו את שטח פרסות כבשה בשטח בהשוואה למשקלה, לצורך חישוב הלחץ המופעל ע"י כבשה.

  השוואת הנתונים זה מול זה הראתה כי הלחץ המופעל על הקרקע ע"י כבשה, גדול מהלחץ המופעל ע"י "כלי כבד".

    תהליך העבודה:

   

   העבודה מתבצעת בהתאם לפורמט שנקבע ב'נוהל עבודה להגשת מסמך לממשק יערני', של המשרד להגנת הסביבה, היושב בראשות הוועדה. חלק מהמידע הנדרש להגשה מתבסס על נתונים של מחקרים, סקרים ומידע סטטוטורי.

   

     יש לבדוק ערכי טבע ייחודיים – צומח מיוחד או בעלי  חיים מיוחדים ולראות כיצד מעצימים אותם ולא פוגעים בהם.

   

     הוועדה מקיימת אחת למספר שנים סיורים באתרי הנטיעה של  קק"ל.     
          הסיור האחרון התקיים במתכוון באתרים שניטעו לפני כעשור. תקופה זו מאפשר השגת חלק ממטרות השיקום שהמרחב הציב.
          בטווח זמן זה מתבסס הצומח הטבעי והנטוע ונעלמות השפעות הכנת השטח הכרוכות בפעולות כגון ביצוע דרכים, עיבודי שטח וכד'.     
          הסיורים הינם כלי חשוב על מנת ליצור הבנה בקרב חברי הוועדה ולהפחית את התנגדויות בישיבות.            
          חשוב לכוון את הסיור כך שיתמקד בנקודות החולשה והטענות של הוועדה ולהראות הוכחות בשטח וכדי להשפיע על תוצאות הדיונים בעתיד. 

עבודות שימור קרקע ביער החדש

ביער חדש, פעילות שימור הקרקע היא חלק אינטגרלי מהתכנון הפיזי. ראה פרק תכנון שטחי נטיעה.

עבודות שימור קרקע ביער הוותיק

פעולות שימור היער ביערות החלו במרחב דרום בשנות ה-80, בעוד שהנטיעות - ראשיתן בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה. ביערות הוותיקים קיימות בעיות סחף קרקע שלא נפתרו בשעתו וכיום מתבטאות בנסיגת ראשי ערוצים, נזקי דרכים, נזקים לשטחים החקלאיים וכד'.

במהלך השנים האחרונות ביצעה מחלקת היער ושימור הקרקע במרחב דרום, מאות מתקנים מסוגים שונים ונרכש ניסיון ייחודי בקנה מידה ארצי ועולמי בביצוע מגוון סוגי מתקני שימור קרקע והתאמתם לתנאי השטח ועוצמת הזרימות השונים. 

תוכנית אב אגן נחל גרר וחנון

במסגרת תוכנית האב של אגן נחל גרר וחנון, בוצע סקר מפגעי סחף קרקע. הסקרים אפשרו איתור מוקדי הנזק ויצירת תכנית אב לשיקום שטחי היער. קיימת עדיפות לטיפול בנזקי סחף קרקע באתרים קולטי קהל כגון אתרי "דרום אדום", נחל שמריה ועוד, וכן באתרים בהם מתבצעת פעילות חקלאית אינטנסיבית.
 

כלניות בנחל גרר. צילום: יעל אילן

יערות גרר חנון משתרעים על שטח של כ-22,000 דונם (יערות קיימים ומוצעים), בעיקרם לאורך יובלים באגני הנחלים גרר וחנון.

היערות שייכים לאזור הנגב המערבי וכוללים את יערות שוקדה, נחל חנון, תלמי ביל"ו, נתיבות, שובל, שובלים, גילת - יערות נטע אדם קיימים, יערות נטע אדם מוצעים, יערות פארק קיימים ומוצעים ויער טבעי לשימור. כמו כן כלולים בשטח יערות שאינם לאורך נחלים כמו יער ניר משה, יער דורות, יער שמחוני וחורשות קטנות הנמצאות במרחב התכנון.

היערות שמרביתם נטועים לאורך צירי נחלים, נטועים בנוף תרבותי, המושפע מפעילות האדם לאורך ההיסטוריה. היערות מקשרים, למעשה, בין שימושי הקרקע האופייניים לאזור ומהווים מסדרונות אקולוגיים חשובים. השטחים הגובלים ומשפיעים על היערות, הינם ברובם חקלאיים. היישובים בתחום התכנית סמוכים ליערות ועל כן משפיעים על היערות ומושפעים מהם. ניהול יערות המאופיינים בקווי השקה ארוכים במיוחד עם שטחי חקלאות ויישובים, מהווה אתגר מהמעלה הראשונה.

בהתאם לתוכנית האב, היערות ינוהלו ויטופחו כיערות מגוונים, בריאים ובני קיימא ויאפשרו מגוון שירותים אקולוגיים: שיקום נחלים, שימור קרקע ומים, שיקום וטיפוח ערכי הטבע, הנוף ומורשת תרבות האדם. היערות ישמשו עורף נופי ונופשי ליישובים ויקודמו טיילות ותיירות, שיתרמו לרווחת תושבי האזור.

שיקום היערות שנפגעו מטרור העפיפונים בקיץ 2018 

עפיפוני הטרור מעזה משוגרים לעבר ישראל מאז חודש אפריל 2018 וגורמים לנזקים כבדים לחקלאות, ליערות ולשטחים הפתוחים. קק"ל מגויסת יום - יום למאמצים לכיבוי השריפות, מסייעת לתושבי יישובי האזור ועוסקת בשיקום היערות שנשרפו.

תוכנית השיקום כוללת טיפול בפגעי סחף קרקע ביערות השרופים. פעולות השיקום כוללות ביצוע "דרכי מים"  ומתקני ניקוז במוצאן. הכוונה לטפל ברצועות יער לאורך וודיות - אורך של עשרות קילומטרים.

השיקום, לפי מנהל מרחב דרום, מתחיל בטבע עצמו, כאשר קק"ל מסייעת לעזור לטבע כמה שיותר, על ידי טיפול בקרקע וסילוק מפגעים וגדמים, המעכבים את פיתוח היער בצורה הטבעית. בין הפעולות הראשונות בתוכנית השיקום היא פעולת שימור הקרקע, במטרה לתפוס את הנגר העילי שמגיע לעצים. אחת הבעיות המשמעותיות ביותר של האזור היא היעדר גשמים.

שיטת הפעולה מזכירה את פעילות הנבטים לפני אלפי שנים, בשיטות חקלאות וקרקע ייחודיות, כדי לתפוס את מעט הגשם שמגיע לאזור ולנצל כל טיפה לשתילים. לאחר השריפות יש לעבור ביערות ולשים לב להתפתחות הטבעית של העצים, ולוודא במיוחד שעצים מסוג אחד לא משתלטים על היער. היכן שהטבע לא משקם בעצמו, תתבצענה נטיעות.

שיקום אתרי חקלאות עתיקה

באתרים בניהול קק"ל ברחבי הארץ בכלל ובנגב בפרט, קיימים שרידי חקלאות עתיקה ומסורתית. כחלק ממטרות השיקום, יש לשמר ולשקם מרכיב חשוב זה של מורשת תרבותית. החקלאות העתיקה והמסורתית ראויה לשיקום הן מפאת החשיבות התרבותית והן מפאת התרומה של אמצעי שימור הקרקע והמים להצלחת הנטיעות, באזורים הצחיחים למחצה ובאזורים הצחיחים של הארץ.
 

לדוגמא:  

• טרסות חקלאיות לשימור קרקע ומים באפיקים ובגיאיות בוצעו ביערות להב, מיתר ויתיר
• בפארק ירוחם פותח החלק הדרומי של הפארק תוך כדי שיקום הטרסות החקלאיות ששרדו בעמקים
• באזור ניצנה שוקמה חווה חקלאית עתיקה

  
     נטיעות קק"ל בטרסות עתיקות – ניצנה

  
     מראה הטרסות לאחר עונת הגשמים
  נושא פיתוח ושיקום אתרי החקלאות העתיקה כלול בתכנית האב לפיתוח אגני הנחלים באר שבע והבשור ומהווה פוטנציאל משמעותי לעבודות השיקום של קק"ל בעתיד, בדרום.

סיורי מעקב ביצוע עם מנהלי האזורים והיערנים

כחלק מתהליכי הניהול במרחב דרום, הונהגו במרחב סיורים חודשיים, בכל פעם עם יערן גושי מסוים. הסיור נעשה בהשתתפות: מנהל האיזור, היערן הגושי, מהנדס האיזור, מנהל מדור המידע היערני וסגן מנהל המרחב ומנהל מחלקת היער.

להלן העקרונות לפיהם נוהלו הסיורים:

• חשוב לשמור על קבוצה קטנה של משתתפים על מנת ליצור אווירה נוחה להעלאת וחשיפת מגבלות ובעיות.
• בכל סיור נכתב סיכום סיור ומופץ למשתתפים בלבד. הסיכום נועד להוות בדיקה עצמית ולעקוב אחר אתגרים וסוגיות מקצועיות במגוון נושאים.
• נושאים לדוגמא הנדונים בסיורים: יישום תוכניות העבודה, קשיים כספיים, קשיים בכוח אדם, נושאים מקצועיים כמו הצלחה או אי הצלחה של הנטיעות, בעיות בתחום הרעייה, אתגרים עם התושבים, עבודה עם קבלנים ועוד.
• בסיור הבא בגוש, כעבור חצי שנה או שנה, מתבצע מעבר על הסיכום הקודם ונבדק סטאטוס ביצוע.

תהליך הלמידה לכל המשתתפים בסיור הינו מעשיר מאוד, מהווה ערוץ להעברת ידע בין איזורים, חושף בעיות שונות ומעורר חשיבה לטובת לאספקת פתרונות מבוססי ידע מקצועי רחב.

על מנת לקיים למידה ושיתוף ידע אפקטיבי, מומלץ:

• לייצר אווירה של הקשבה ופתיחות מצד כל המשתתפים
• לייצר שיח פתוח ולא היררכי
• לתת מקום לשונות בין גושים
• לאפשר כניסה לעומק וחידוד הפערים
• להקנות יכולת הסקת מסקנות ולמידה
• ליצור סיכומים אופרטיביים ומשימתיים

חשוב להבין כי מטרת הסיור אינה לשמש ביקורת שאת מסקנותיה אמורים להפיץ לדרגי על בקק"ל או להוות תחליף לניהול האזור ע"י מנהל האזור. תרומתו של הסיור הינה בלמידת הצרכים וההישגים של כל המעורבים ובמתן פתרונות מקצועיים ומנהליים לטובת קידום האתגרים.   

הסיור מהווה גם אמצעי לגיבוש חברתי, המסייע לרקום יחסי עבודה טובים.

 לדוגמא:
דוגמא לפתרון שהושג בטווח זמן קצר: בסיור בגוש להב, ראו כי דרכי היער הצמודות לשטחים החקלאיים הינן בוציות, בשל התנקזות עודפי השקיה, קומפוסט וחומרי הדברה על הדרכים.                                                                            
המסקנה הייתה כי יש לצפות את דרכי העפר במצע. פתרון זה, אשר בוצע בטווח זמן קצר ע"י יחידת שימור הקרקע במרחב, אפשר תנועה נוחה בשטח של יערנים, מטיילים ורוכבי אופניים, במסלולים שהיו בעבר דרכי עפר בוציות.
הפיכת דרכי העפר לדרכי מצע, מונעת הפיכת דרכי העפר לשטח מעובד בעתיד. 

דרך אופניים ביער להב צילום: אילן שחם