ניהול אקולוגיה

  הגדרה: המונח 'ערים רגישות מים' הינו תרגום של השם הלועזיWater Sensitive Cities לנושא ומשמעותו הינה שימור מים.

ערים רגישות מים הינה למעשה תפישה, אשר מקורה באוסטרליה, המתייחסת לניצול משאבי מים לטובת שימושים שונים, אשר העיר מוצאת לנכון לקיים.

במקביל לשימושי העיר, קיימת לנושא מטרה נוספת – מטרה ברמת המדינה – והיא השבחת האקוויפר.

  הגדרה: אקוויפר היא שכבת קרקע מחלחלת, שנמצאת מעל לאקוויקלוד (שכבת קרקע שהמים אינם יכולים לחלחל בה). שכבת האקוויפר סופגת את המים המחלחלים הללו ומחזיקה אותם בתוכה. בארות מים לרוב שואבות מים מהאקוויפר.
חלק ממי השתייה שאנו שותים בישראל הם מאקוויפר ובמיוחד מוכר אקוויפר החוף, שמשתרע מתחת לפני הקרקע, לאורך חוף הים התיכון, מקיסריה עד רצועת עזה. המים באקוויפר החוף נאגרים בתוך חול, אבן חול וכורכר.
 

המרכז לערים רגישות מים מנהל תוכנית הנקראת "יצירת ערים רגישות מים בישראל". זוהי תוכנית מחקר מדעית בין-תחומית ארבע שנתית שתוכננה ליצור סביבה עירונית איכותית ובת קיימא באמצעות ניהול משק מים עירוני חדשני.

התוכנית גובשה בהנחייתה של אוניברסיטת מונאש באוסטרליה, המובילה את הנושא בעולם, יחד עם שלושה מוסדות מחקר מובילים בישראל: האוניברסיטה העברית, הטכניון, ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מטרת העל של תוכנית המחקר היא לקדם ערים מקיימות (sustainable cities)  תוך יצירת מרחב עירוני באיכות חיים גבוהה (liveable) והתאמה לצרכים המיוחדים ולתנאים הייחודיים של משק המים העירוני הישראלי.

ממטרת העל נגזרים מספר יעדים לתוכנית:

 התווית הדרך להגשמת חזון הערים הרגישות למים, על ידי שילוב טכנולוגיות ושיקולים סוציו-אקונומיים בניהול רגיש מים לרווחת המגזר העירוני.

 פיתוח טכנולוגיות רב-שימושיות חדשניות לקציר נגר עירוני בחורף, וטיפול במי תהום מזוהמים בקיץ לצורך שיקום אקוויפרים, וכך לתרום גם לאיכות החיים של קהילות מקומיות.

 הקמת אתרי הדגמה ובניית יכולת: שיתוף הקהילה והמגזר הפרטי והציבורי, לצורך בניית הון חברתי וממסדי עבור ערים רגישות מים והשקתן של עבודות מפתח אשר תדגמנה את עיקרון עיר רגישת מים.

 יצירת בסיס מוצק ומוכח מדעית ויישומית לטובת מדיניות להטמעה לאומית.

לאתר המרכז  

            כפר סבא נבחרה להיות העיר הראשונה בה תוטמע מערכת הביופילטר.

הפרויקט בוצע בשכונה חדשה באיזור פארק השכונה הירוקה.

המתקן

בקצה שטח הפרויקט עובר צינור הניקוז של מי הגשמים הנקלטים בשליש משטחה העירוני של כפר סבא. צינור זה מספק למתקן הביופילטר את המים, בין 4,000 ל-7,000 מטרים מעוקבים. מים אלה נבדקים בכניסתם למערכת מבחינת הרכבם וריכוז המזהמים שבהם, מוכנסים לבריכת איגום בנפח של כמה עשרות מטרים קוב, שם הם מחלחלים דרך שכבות של צמחייה, חיידקים "זוללי-מזהמים" וחול, אל רשת של צינורות שרשוריים מנוקבים, שקולטים אותם.

מערכת ניטור נוספת בודקת ברציפות את איכות המים המטוהרים, ומאפשרת את החדרתם בחזרה אל מי התהום באמצעות כמה בארות לא-פעילות הנמצאות באזור. את העודפים הבלתי מנוצלים המערכת מזרימה בחורף אל ערוץ נחל רעננה, שאפיקו צמוד למתקן.

מחקר מלווה

בוצע מחקר ע"י חברה חיצונית, אשר ביצעה ניטור על המים שנכנסים למתקן והמים שיוצאים ממנו, כולל בדיקות מעבדה. 

המחקר הראה כי המים שיצאו מן המתקן היו ברמה של מי השקיה. כיום הם מנוצלים להשקיית הפארק. ניצול המתקן תלוי במופע של הגשם. המתקן קולט עד 90% ממי הגשם.

בפרויקט זה לא הוגדרה מטרת להגיע לאיכות של מי שתייה, מאחר והמשמעות הינה כניסה  לתהליכים מורכבים מול מקורות ומשרד הבריאות. לרשויות המקומיות מוטיבציה גבוהה לנצל את מי הגשמים להשקיה במקום מים שפירים.

לפרויקט יש גם זווית חינוכית חשובה, לרבות שילוט והסברים. קק"ל מספקת היבטים אלה כמו גם תכנון נופי ע"י אדריכל נוף מטעמה.

הביופילטר בכפר סבא

איור עקרוני

  טיפים:

5. עדיף להטמיע את הפרויקט בשכונות בבנייה, שכן אז ניתן לשלב מלכתחילה את המתקן, כחלק מתכנון השכונה ולתכנן את חיבור הקולטנים לביופילטר.

ברמלה ובבת ים, בשלב הפיילוט, עבדו בשכונות קיימות.

הקושי בשכונות קיימות הוא בפתיחת תשתיות. הנושא כרוך באישורים מגופים שונים, המצאות תיעוד מעודכן של התשתיות וכמובן עלות גבוהה יותר. בבת ים למשל, עלות הפרויקט הייתה גבוהה ב- 30%-50% וכך גם ברמלה.

5. שיתוף פעולה טוב הרשות חיוני להצלחה של הפרויקט וקידומו המהיר. בפרויקט בכפר סבא הייתה מעורבות גבוהה של כל הגורמים החל מראש העיר, דרך מהנדס העיר ומנהל מחלקת שפע.

5. חשוב לגבות את הפרויקט בהסכמים מתאימים מול הרשות המקומית, לרבות הניהול הכספי של הפרויקט והעברת התשלומים. 

5. חשוב לטפל באופן שוטף בתחזוקת המערכת, עם סיום הפרויקט. לאחר מסירת הפרויקט לעירייה, קק"ל אינה מעורבת יותר. התחזוקה דורשת ניטור ותיעוד של דוגמאות מים. התחזוקה כוללת גם את הטיפול בצמחייה וניקיון המתקן עצמו

ללא תחזוקה תהיה בעיה של סינון, מאחר והשורשים הם המפגש הראשון של מי הנגר עם המתקן. אם הצמחים לא ילבלבו - המתקן לא יהיה אפקטיבי. ניתן לראות את זה רק ע"י ניטור המים.

5. חשוב לנהל שיתוף פעולה טוב עם רשות המים ולקבל את תמיכת הנהלת קק"ל במקרה ועולות דילמות מול הרשות.

5. ייצור המסננים הינו מקומי בהתאם לתקן הנדרש ומוכרים ע"י חברת ההנדסה אשר ליוותה את הפרויקט.

5. קיים ידע רב באוניברסיטת מונאש – אוסטרליה. הם מומחים בנושא ומיישמים פרויקטים רבים מסוג זה באוסטרליה. המומחית בתחום הינה פרופ' אנה דלצ'ה, סגנית האוניברסיטה. בינואר 2018 הובאה ע"י קק"ל לישראל לכנס בנושא ניהול מי נגר, אשר היה מיועד לראשי ערים, אדריכלים, מהנדסי ערים וכיו"ב. ההרצאה עסקה בשיטות חדשות כמו ביופילטר בצורה אנכית ונושאים מתקדמים בתחום.