ממשקים עם גורמים חיצוניים

 

קק"ל מקיימת יחסים של שיתוף מידע עם גופים שונים: משטרה, מג"ב, סיירת ירוקה, פיקוח על הבנייה, רמ"י, ועדה מקומית ועוד.

שיתוף המידע מסייע לטיפול אפקטיבי יותר באירועים. לעיתים, מסייעים הגופים סיוע פעיל בטיפול באירוע. למשל, מסירת תצהיר מטעם הסיירת הירוקה. סיוע כזה מוסיף לסך הראיות בתיק.

למעשה ישנם כ-12 פקחים מגופים שונים על כל יחידת שטח, אך אין ביניהם קשרי עבודה פורמליים.

  חשוב לציין:  ייצור ומיצוי קשרים, בעיקר מול הסיירת הירוקה, רת"ג והפיקוח על הבנייה הוא בעל חשיבות גבוהה ותרומה יעילה לשמירה על היער. 

 

להלן מהות הממשק של יחידת הפיקוח עם הגופים המרכזיים:

 

  רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) – רמ"י מטפלת בהשגות גבול. לנושא זה נגיעה במידה מסוימת לניהול השטח. חשוב לקבל את התייחסותם, בעיקר בהקשר לטיפול המשפטי. הגורם הרלוונטי הוא הרפרנט המשפטי, דרך הלשכה המשפטית ברמ"י. יש לפנות במייל ולקבל התייחסות וכל מידע אשר יכול להיות קשור למקרה. כך גם לגבי קבלת מידע מהאיזור - הגורם הרלוונטי הוא עו"ד מהלשכה המשפטית.

 

  משטרה ירוקה (המשרד להגנת הסביבה) – מבצעת אכיפה של מפגעים בשטחי ציבור. במידה והם תופשים משליכי פסולת ביער, הם תובעים אותם תביעה פלילית. מאחר והאירוע מתרחש בשטח בניהול קק"ל – יש עניין לקבל את המידע, כך שניתן יהיה לתבוע אותם בתביעה אזרחית, כתגובה מקבילה. יש ליצור מערכת קשרי עובדה הדוקה מול היועץ המשפטי של המשטרה הירוקה.

 

  שולחן עגול של פרקליטות המדינה – בעת אירוע ביער, רצוי לשתף אותו עם פורום זה בפרקליטות. מנהל השולחן הוא עו"ד מהפרקליטות. הפורום יכול לסייע בהתקשרות עם גורמים אחרים כמו משרד הבריאות, מס הכנסה וכדומה. בצורה זו ניתן להצליב מידע אודות העבריין הן בהיבטים הפליליים והן באזרחיים.

 

  הסיירת הירוקה (מספר משרדי ממשלה וצבא) – גוף זה עוסק בעיקר בהשגות גבול. הסיירת, כשמה כן היא, אמורה להיות בכל מקום בזמן אמיתי.

פקחי הסיירת הירוקה מוצבים על שטחים החופפים חלקית את השטחים עליהם אחראים מפקחי קק"ל ונוצרים היכרויות וקשרי פעולה. 

באירועים בסדרי גודל קטנים (לא יציקת מבנה למשל) כמו: שימת חפצים, חיתוך גדר, עיקרת עמודים וכד', נעשית עבודה פיזית של פינוי יחד עם אנשי הסיירת הירוקה.

 

 

  ועדות מחוזיות – בעת אירועים של בנייה לא חוקית, עשויה קק"ל לפנות לוועדה ולבקש  לנקוט פעולה בהתאם לסמכותה ועל- פי חוק הבנייה, למשל, הוצאת צו הריסה. הממשק מתבצע מול הפקחים של הוועדות.

 

    משמר הגבול - עם צוותי מג"ב מתקיים קשר בעת אירוע חי והם מוזעקים לעזרה לפי הצורך.

 

  הפיקוח על הבנייה - פקחי קק"ל יוצרים קשיים אישיים עם אנשי הפיקוח על הבניה ומנהלים יחסי סיוע הדדי.

תהליך העבודה

 

  תהליך הטיפול באירוע

  מתקבלת פניה בה מתוארות פעולות חריגות ביער. הפניה הובאה לידיעת מנהל יחידת הפיקוח.

  הפקח בודק האם החריגה נמצאת בתחום שטח מקרקעי הייעור שבאחריות קק"ל. הוא יוצא לשטח עם מחשב ובו כל הגבולות של השטח, שכבות המידע והייעוד הסטטוטורי של השטח.

  האירוע נפתח במערכת.

  במידה והאירוע אינו בגבולות קק"ל – החומר מועבר לאחריותו של הגורם הרלוונטי, לאחר בדיקה מי אחראי על השטח.

     במידה והשטח באחריות קק"ל, יש לפעול לפי נוהל מס' 061010 'נוהל פיקוח מקרקעי ייעור' ובו פרק על טיפול באירועי השגת גבול (חדשה או ותיקה) – קישור לנוהל.

הפקח מבצע את הבדיקות הנדרשות על-פי הנוהל ומתעד אותן בדוח אירוע.

     התיעוד על –פי תבנית הדוח במערכת, ניתן להוסיף מידע במלל חופשי ולצרף מסמכים ותמונות.

מסמכים שיש לצרף: אישורים שנתנו, מפות, תוכניות מתאר, נסח רישום, תצהירים, מכתב התראה, מכתב מטעם עו"ד לגורמים שונים. כמו כן מצרפים תמונות המעידות על החריגה בשטח האמור.

  דוח אירוע הוא דוח מתגלגל והמידע מתווסף בו ככל שהטיפול באירוע מתקדם.

מנהל יחידת הפיקוח צריך ללוות באופן אישי כל אירוע ולכתוב את הערותיו בדוח האירוע, תוך מתן הנחיות והחלטות להמשך טיפול.

  ליווי אירוע מטופל או אירוע שהסתיים, מצריך נוכחות במקום לפחות אחת לחודש לצורך סיור ותיעוד.

  במקביל, אנשי הסיירת הירוקה פותחים דוח אירוע ולפעמים מובאים כעדים בבית משפט. בעת בניית תיק ניתן להשתמש גם במידע, בחומר המקצועי ובעדות שלהם.

  גם גורמי חוץ נוספים כמו משטרת ישראל, וועדות מחוזיות לתכנון ובנייה, משטרה ירוקה ועוד ישולבו לפי העניין.

 בבית המשפט יש להראות כיצד ניסינו להגיע להבנות לפינוי בהסכמה. יש להציג תצהירים של הפקח, המעידים על המהלכים שנעשו לצורך כך.

  סגירת אירוע תתבצע רק ע"י הגורם המוסמך לכך - מנהל יחידת הפיקוח. במידה ומנהל בכיר נתן הנחיה לסגור את האירוע - חשוב שיהיה תיעוד לכך בתיק ויידוע של המנהל על כך.

  סיום אירוע בצו מניעה קבוע, אשר בפועל לא הסתיים בשטח: ניתן לטפל באירוע בדרך של 'ביזיון בית משפט', שהינו עבירה חמורה ומעביר את העבירה - לעבירה כנגד המדינה.

 

דגשים והבהרות לביצוע התהליך

• באירועי השגות גבול ותיקות, יש לוודא כי לא ניתן בעבר אישור כלשהו, מלא או חלקי ע"י הגורמים המנהלים את השטח: רשות מקרקעי ישראל וקק"ל. יש לוודא זאת עם גורמי הלשכה המשפטית של הרשות במחוז הרלוונטי ובקק"ל - עם הנהלת המרחב והאזור.
• יש לקבל מכתב פורמאלי ממנהל האזור על כך שלא ניתנו שום אישורים.
• במידה וניתנו אישורים, חשוב להגיע לבית המשפט עם כל האישורים.
• יש להקפיד ביתר שאת על כל חריגה משמעותית או חוזרת אשר יכולה לגרום נזק, הן ברכוש והן בניהול השטח. במקרה הצורך יש להוציא צו מניעה קבוע כנגד אותו גורם. יכולת האכיפה באמצעות צו מניעה קבוע, מערבת את המדינה באמצעות הגשת בקשה לביזיון בית משפט, על סמך הצו.
• אם משיג הגבול יצא בהסכמה, עדיין אפשר להוציא צו מניעה קבוע. מומלץ לעשות זאת על מנת למנע חדירה נוספת ועל מנת להעביר מסר ברור למשיג הגבול ולציבור. 

 

  לדוגמא: ביער בדרום הקימו אתר פסולת בתוך היער. בזמנו ניתן לכך אישור בע"פ. בעל האתר הבין שאישור כזה לא מספיק והסכים להתפנות. המועצה פינתה את אתר הפסולת. בהמשך, הגיעה בקשה להקים שוב אתר פסולת, מצומצם יותר וזמני. נעשתה פניה  לקבלת אישור. קק"ל נתנה אישור בכתב ויחידת הפיקוח קיבלה העתק האישור. יש להדגיש כי בסיטואציה זו למנהל מרחב אין סמכות לתת אישור ועליו לפנות לרשות ולמשרד לאיכות הסביבה.

 

           פינוי פיזי

עבודת הפיקוח כוללת עבודה פיזית, בפרט בעת צורך פינוי מתקנים משטח היער. לעיתים מתקבל סיוע ממפקחי קק"ל באיזור סמוך או מעובדי שדה של קק"ל. העבודה כרוכה בפינוי המתקנים והערמתם על כלי שינוע על מנת לפנות אותם.

ישנם אמצעים שונים בהם ניתן להיעזר: פינוי באמצעות טנדר קק"ל, לפעמים נדרש ציוד מכני או כלי הובלה: גרר למכוניות, שופל או מחפרון לצורך הריסה, באגר לצורך הריסה ושחזור של גדר אבן, משאית עליה מעמיסים אשפה, כולל תיאום אתר פסולת שיקלוט.

הזמנת הציוד נעשית דרך אגף צמ"ה/ הכשרת קרקע  בקק"ל, להם יש הסכמים עם קבלנים בתחום.

 

פינוי פיזי בעת השגת גבול

 

הפעלת משטרה

 

ניתן וחשוב להפעיל משטרה, במקרים הבאים:

• תנאים הכרחיים להפעלת משטרה:

• כאשר הממצאים מצביעים באופן וודאי על השגת גבול, זו עבירה פלילית
• כאשר חוות דעת של הרפרנט מהיחידה המשפטית, מורה על כך, לאחר התייעצות עם מנהל יחידת הפיקוח
• כאשר נמסר מכתב התראה, עם הקצאת זמן לפינוי בהסכמה

הקצאת הזמן נתונה לשיקול דעת, בהתאם לאופי המקרה, להלן דוגמאות למקרים:

• במקרה של עדר – מיידי
• במקרה של משיג גבול המחזיק כבר הרבה שנים בשטח ולא גורם לנזק – עד מספר שבועות
• במקרה שנדרש לפנות מבנה – מספר שבועות

 

    הקצאת הזמן צריכה לאפשר הכלה של המצב ע"י משיג הגבול והתארגנות לפעולה.

למשל, פינוי סככה של עדר, כאשר משיג הגבול מפרנס את המשפחה על בסיס פעילות זו – תהיה התחשבות במצב ויוקצה זמן בהתאם. יש להיעזר לצורך כך בבית משפט (הליך אזרחי)  מאחר והסמכות לכך היא רק ע"י בית המשפט.

 

• הפעלת משטרה לאור שיקול דעת אפשרית במגוון מצבים. להלן מספר שיקולים שיש לקחת בחשבון:

• רמת ההתנגדות
• הפעלת אלימות
• מידת הרצינות של משיג הגבול לטפל בנושא לעומת התרשמות כי הוא 'משחק כדי למשוך זמן'
• משיג הגבול נוהג בהתחכמות
• מידת ההשקעה במבנים שנבנו ביער
• משך הזמן שהמתקן כבר עובד

 

 

הליך פלילי, הליך אזרחי והליך ערעור

 

בהקשר פעילות הפיקוח, ישנם מספר שיקולים לגבי ההליכים השונים:

• הליך פלילי הוא הליך שבו החוק דורש להוכיח כי מעל כל צל של ספק הייתה עבירה. הליך אזרחי אינו דורש את כל ההוכחות המתחייבות על פי חוק בהליך פלילי. בהליך אזרחי על הנתבע להוכיח כי לא עשה את העבירה. לכן, לרוב, הליך אזרחי פשוט יותר ומהיר יותר.

 

• הפעלת הליך פלילי תדרוש ייעוץ משפטי וגיבוש חוות דעת משפטית. הליך פלילי יידרש כאשר ישנם גילויי אלימות או כאשר הנזק חוזר על עצמו לאורך זמן (למשל כריתת עצים חוזרת לאורך תקופה).

 

• הליך פלילי נדרש כאשר יש צורך במעורבות משטרה, כגון במצבי אלימות או לצורך השגת מידע.

 

• בית המשפט בודק מה העילה להגשת תביעה פלילית, כיוון שהשגת גבול ותיקה דורשת הליך אזרחי.

 

• גם אם הופעל הליך פלילי כדאי להפעיל הליך אזרחי.

 

הליך ערעור:

באם הוגשה תביעה לבית משפט שלום על השגת גבול והצד השני התנגד וטען על בעלות, ההליך יועבר לדיון לבית משפט מחוזי, רק שם ניתן לדון בבעלות על קרקע. במידה וניתן פסק דין כנגד משיג הגבול והוא מתנגד לו, באפשרותו להגיש ערעור. במקרה זה ההליך יעבור לדיון בבית המשפט העליון.