טיפול בהשגת גבול ביער

השגת גבול ותיקה או חדשה

בטיפול בהשגת גבול יש לעשות אבחנה האם זו השגת גבול ותיקה או חדשה.

• השגת גבול חדשה הינה השגת גבול אשר בוצעה ב-3 השנים האחרונות.

חוק פינוי פולשים משטחי ציבור מאפשר ונותן סמכות למנהל מחוז ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י), לבצע פינוי ע"י צו מנהלי ללא הליך של בית משפט. הליך זה כרוך במתן התראה ובליווי ע"י היועץ המשפטי של רמ"י. היחידה יכולה לפנות לפולש ללא הליך משפטי עם משטרת ישראל, תוך הסתייעות ברמ"י. במידה והדבר אינו מסתייע, ניתן להפעיל הליך משפטי אזרחי.

• השגת גבול ותיקה הינה השגת גבול אשר בוצעה לפני 3 שנים ויותר.

השגת גבול כזו תטופל רק בהליך משפטי. ההליך יתחיל עם מכתב התראה מעו"ד, אשר מודיע כי במידה ולא יבוצע הטיפול המתבקש – תתבצע פנייה לבית משפט.

מטרה המכתב הינה למנוע דחיית הדיון בטענה של הגורם הנתבע, שלא התבצעה פנייה אליו. במקרים כאלה קיימת אפשרות לטפל ללא מעורבות בית משפט, אך לרוב משיג הגבול כבר השתרש בשטח ולא ישתף פעולה.

 לדוגמא: פלישה ליער באיזור מבשרת ציון

מבשרת ציון: מבנה בלתי חוקי שהוקם על ידי אלמונים במסגרת פלישה לאדמות יער

בשנת 2017, מבנה בלתי חוקי אשר הוקם על ידי אלמונים ביער באיזור מבשרת ציון ממזרח לקניון הראל, פונה מהקרקע בעקבות פעולות אכיפה של מפקחי רשות מקרקעי ישראל בשיתוף קק"ל ובליווי שוטרי משטרת ישראל. 

מדובר על פלישה לקרקעות הציבוריות האסורות בבניה ביער קק"ל. 

הפלישה לאדמות היער אותרה במסגרת הפעילות השוטפת שמנהלים מפקחי רשות מקרקעי ישראל לאיתור עבירות מקרקעין על אדמות המדינה. המבנה, בשטח של כ- 10 מ"ר, שימש למגורים ושהייה ארוכת טווח של פולש שזהותו איננה ידועה לרשות. פלישה לאדמות מדינה היא עבירה פלילית שדינה עד שנתיים מאסר בפועל, בנוסף לבנייה בלתי חוקית ללא היתר ולפגיעה באדמות היער האסורות בבנייה ומהוות ריאה ירוקה לרווחת הציבור.  

מפקחי הרשות ניסו לאתר את מסיג הגבול והשאירו בשטח התראה המזהירה אותו כי עליו להתפנות מהמקום, מאחר ולא פינה את הפלישה פעלו המפקחים והוציאו כנגדו צו לפינוי הקרקע בנוסף, הגישו כנגדו תלונה במשטרה בתחנת מבשרת ציון בגין הסגת גבול במקרקעי ציבור.

לאחר שמסיג הגבול, לא ציית להתראות, פעלו המפקחים לפי החוק והמבנה נהרס מתוקף צו לפינוי הקרקע של רשות מקרקעי ישראל, בסיוע מפקחי קק"ל ובליווי משטרתי.

      המפקחים ביצעו את הצו, הרסו את המבנה, פינו מהשטח את הפסולת הרבה שהצטברה במקום והציבו בשטח שלטי אזהרה המתריעים מפני פלישות חוזרות, ובכך החזירו את הקרקע לשימוש הציבור כחלק מיער קק"ל לרווחת הציבור.

 לדוגמא: מסיגי גבול ביער קק"ל עראמשה בניגוד לחוק

 

עראמשה: מסיגי גבול ביער קק"ל בניגוד לחוק

בשנת 2015, פולשים שהשתלטו על יער קק"ל בסמוך לכפר עראמשה והחלו לרעות בו עדרי בקר, נאלצו לפנות את הקרקע בעקבות פעילות אכיפה של מפקחי רשות מקרקעי ישראל.

מסיגי גבול שהשתלטו על שטח ציבורי ביער קק"ל מדרום מערב לכפר עראמשה נאלצו לפנות את אדמות המדינה עליהן השתלטו שלא כדין, לאחר שאותרו במהלך פעילות אכיפה. מסיגי הגבול, רועי בקר תושבי עראמשה, ניסו להשתלט על קרקעות קק"ל בשטח של כ-10,000 מ"ר, עליהן החלו לרעות את שטחי הבקר שלהם, למרות שלא ניתנה להם הרשאת מרעה במקום.

זוהי הפעם השנייה בה תופסים מפקחי הרשות את מסיגי הגבול כאשר הם פולשים לקרקעות המדינה. המפקחים הגישו לפולשים התראה לפיה עליהם לפנות את הקרקע הבהירו להם כי הם מבצעים עבירה של הסגת גבול במקרקעי ציבור, עבירה פלילית שדינה עד שנתיים מאסר בפועל וכי עליהם לפנות את הקרקע, אם לא - יפונו בליווי המשטרה. בנוסף, המפקחים הבהירו לפולשים כי במקרים בהם מסיגי גבול מסרבים לפנות קרקעות מדינה, רשות מקרקעי ישראל מגישה נגדם גם תלונה למשטרה בגין הסגת גבול, עבירה פלילית שדינה עד שנתיים מאסר בפועל, בנוסף לתביעות כספיות להחזר דמי השימוש בקרקע ועלויות הפינוי הנגרמות לקופת המדינה.

לאחר שהבינו את נחישותם של המפקחים, העדיפו הפולשים לפנות את הקרקע בעצמם, על מנת להימנע מתשלום עלויות השימוש בקרקע ועלויות הפינוי שמוטלות במקרה של פלישה לאדמת מדינה על הפולשים.

השגת גבול בשטח מקרקעי הייעור או מחוצה לו

בעת אירוע פלישה נדרשת בדיקה מקדימה הקובעת האם מיקום האירוע הינו בשטחים השייכים למקרקעי ייעור. במידה וכן - מטפלים, במידה ולא- יש לפנות לסיירת הירוקה.

• רקע אודות גבולות מקרקעי הייעור

עד לשנת 1961 קק"ל ניהלה את האדמות בבעלותה ונטעה על אדמות אלה יערות. לפי החלטה, אגף הייעור של משרד החקלאות נטע אדמות אלו. במקביל בשנת 1961 נחתמה אמנה בין מדינת ישראל לפיה אדמות קק"ל יעברו לניהול ע"י רמ"י. רמ"י קיבל סמכות לבצע כל פעולה באדמות אלה ללא התייעצות עם קק"ל, למעט מכירה.

במקביל לכך, המדינה העבירה לקק"ל מפעם לפעם שטחים לייעור. אגף הייעור במשרד החקלאות נסגר והיערות שהיו תחת ניהולו הועברו לקק"ל.

קק"ל ניהלה מפות נטיעות באמצעות ועדת מרעה ויער. בוועדה זו היו חברים נציגי הארגונים: קק"ל, רט"ג, רמ"י וצה"ל. עם קבלת שטחי ייעור בקק"ל, בוצע מיפוי השטחים ע"י מודדים מוסמכים. תוצאות המיפוי הוזנו למאגר המיפוי של קק"ל (למיפוי זה לא היה תוקף סטטוטורי).

עם השנים נכנסה לקק"ל מערכת הממ"ג לניהול ממוחשב של מידע גיאוגרפי, בה מנוהל המידע אודות יערות ILFOREST שמשמעו יער נטע אדם.

מפות אלה היוו אסמכתא פנימית לקק"ל לגבולות היער.

 דוגמא לאירוע שאינו באחריות קק"ל:

לפני כחמש שנים התקבל דיווח על קרון תפילה בתוך יער בירייה. המפקח הגיע לשטח וראה פיזית את הפלישה. בבדיקה בממ"ג נראה כי הקרון אינו בגבול היער, אולם נמצא בתוך תוכנית היער המפורטת. במסגרת תמ"א 22 קק"ל נדרשה להכין תוכנית מפורטת לכל יער. בתוכניות המפורטות גרעו או הוסיפו שטחים מסיבות תכנוניות ומתוך אינטרס של המדינה להגן על שטחים נוספים.

השטח הזה חכור ע"י אזרח תושב עמוקה. אין במדינה חכירה כפולה, לכן זהו לא יער קק"ל. העובדה שהמתכנן החליט להוסיף על שטח היער – אין משמעו שזהו שטח של קק"ל בניהול קק"ל.

לכן, אירוע זה אינו באחריות קק"ל.

 חשוב לציין:  כאשר מתקבל דיווח או כאשר מתגלה אירוע בשטח, חשוב לבדוק תחילה הן פיזית בשטח והן במערכת הממ"ג, את נקודת הציון ואת הזיקה שלה לקק"ל. לפי בדיקה זו תתקבל ההחלטה האם להיכנס לפעולה.

מקרים כמו המתואר לעיל אינם נדירים.
 דוגמא לאירוע באחריות קק"ל:

ביער בירייה יש קטע שנקרא יער בעל שם טוב. קק"ל נטעה אותו ב-1961. בסוף שנות ה-90, אנשים התחילו לקנות שטחים פרטיים קטנים בתוך היער. שטח זה הוא אדמה חקלאית ונטוע יער מ-1960 ואסור להקים בו מבנים ללא היתר.

במשך השנים, החלו להגיע אנשים והצהירו שיש להם קרקע בבעלותם. הגיעו ליער קרוונים, נגררים וכו' והיה צורך לטפל בהם. באותה תקופה הוגברה תדירות הסיורים שם. גם פקחים מגופים אחרים סיפקו מידע אודות פעילות תושבים באותו יער. בהמשך עזבו רובם של האנשים.

בחמש השנים האחרונות התעורר גל פעילות חדש. בסוף 2016 מנהל יחידת הפיקוח יחד עם יועץ משפטי ופקח של סיירת ירוקה, החל להכין תיקים כנגד הפולשים. חלק מן התיקים נמצאים כיום אחרי פסק דין ולפני הוצאה לפועל וחלק מהם התפנו באופן עצמאי.