הנדסה אזרחית

בואו נתחיל

פרק זה עוסק במספר נושאים של הנדסה אזרחית

עם ההחלטה שהתקבלה בקק"ל, לצאת למכרזי מסגרת בנושאים שונים, נדרש היה לבצע  הכנה הנדסית של מכרזי רשימה. תהליך זה מבוצע ע"י מהנדס אזרחי ומלווה ע"י ייעוץ משפטי. במקרה הנדון ליוו את ההכנה שתי עורכות דין בקק"ל: עו"ד שרון זריפין ועו"ד שרית יקוטי. הייעוץ המשפטי מספק ליווי בכל ההיבטים המשפטיים של המכרז וההתקשרות ומספק מעטפת לפן ההנדסי של הנושא.
בראשית התהליך נבנה שירות זה בראייה ארצית ברמת מפ"ק (במקרים מסוימים בוצעו חריגים עבור איזורים מסוימים במרחבים), בהמשך הורחב השירות לכלל יחידות קק"ל הן בפן הטכני והן בפן המשפטי (דוגמאות: מכרז מדידה, מכרז העתקות אור).
לכל מכרז מנוהל תיק מכרז, המוגדר הן כספרייה במחשב והן כתיק פיזי. כיום עיקר החומר נמצא בפורמט דיגיטלי. המסמכים המתויקים בתיק הם החומרים אשר שימוש לבניית המכרז: מסמכי צרכים הנדסיים, סיכומי ישיבות עם עוה"ד, מפרט טכני וכתב כמויות. 
 

רשימת מכרזי מסגרת:
  להלן רשימת מכרזי המסגרת, נכון לאפריל 2020:
o    מכרז מסגרת מס'  5136/18  לביצוע עבודות ייצוב דרכי מצעים
o    מכרז רשימה מס' 5893/18 אספקת בטון מובא
o    מכרז רשימה 7484/18 אספקת חומרי חציבה
o    מכרז רשימה 7486/18 לאספקת אספלט
o    מכרז רשימה 7487/18 למתן שרותי העתקות אור
o    מכרז מסגרת  7488/18 למתן שרותי תאום תכנון ופיקוח צמוד
o    מכרז מסגרת 9289/19 למתן שרותי בדיקות מעבדה
o    מכרז מסגרת 10548/19 למתן שרותי מדידה
o    מכרז מסגרת 27/20 מאגר קבלני בית לביצוע עבודות תשתית
o    מכרז מסגרת 8122/18 לאספקה והתקנת מערכות השקיה באחריות בוריס חנחיס

לפירוט אודות המכרזים:  מצגת מכרזי מסגרת.     
                                                                                                               
דוגמאות למכרז טוב:
כדוגמא למכרז טוב, מומלץ במכרזים הבאים, אשר עשויים להוות דוגמאות טובות:

   לדוגמא: 
•    מכרז בתחום תאום תכנון ופיקוח צמוד (בעת שימור הידע נמצא בסטאטוס פעיל)  למכרז
•    מכרז קבלן בית לעבודות תשתית (בעת שימור הידע נמצא לקראת סוף שלב בדיקת הצעות) למכרז
•    מכרז רשימה בתחום אספקה והובלה של חומרי חציבה למכרז

מכרזים אלה פורסמו וניתן לראות את החומרים שלהם באתר קק"ל, בערוץ: מכרזים - מכרזי מסגרת.  

מכרזים והתקשרויות – תהליך העבודה

   תהליך העבודה 

  הכנת המכרז

הכנת המכרז הינה תהליך ארוך, הדורש חשיבה ולקיחה בחשבון של כל השירותים אותם יש לספק במסגרת המכרז. התהליך כולל הגדרת תנאי סף, אשר יתאימו לצרכים שהוגדרו ובניית מנגנון ההפעלה, באמצעותו יסופקו השירותים באופן משביע רצון ובצורה חלקה.
קיימים מכרזי רשימה, החוזרים על עצמם ושם תהליך ההכנה קצר ופשוט. לדוגמא: אספקת בטון, אספקת חומרי חציבה. 
במקרים אחרים, כמו למשל מכרז תיאום תכנון ופיקוח צמוד, תידרש הכנה מורכבת, המכרז יצריך עבודה רבה ותיאום רב עם מהנדסי המרחבים. יש להכין את מסמכי המכרז תוך  פילוח של היקפי העבודה. במקרה כזה הכנת המכרז תהיה תהליך ארוך ובפרט כאשר אין מכרז מדף, היכול לשמש כבסיס מתאים. 
הכנת מכרז פשוט אורכת כ-3 ימים ולאחר מכן מתקיים תהליך של כחודש עם הייעוץ המשפטי. 
הכנת מכרז מורכב, בנושא חדש, תדרוש איסוף ועיבוד חומר ועשויה לארוך כשבועיים. לאחר מכן תתקיימנה ישיבות והתייעצויות במספר סבבים עם הייעוץ המשפטי, לאורך כחודש נוסף. 
השלב הבא הוא פגישות עבודה עם מהנדסי המרחבים. טרם הפגישות יישלח אליהם החומר שהוכן והם יעיינו בו ולאחר מכן תתקיימנה פגישות עבודה עד לפגישה מסכמת עימם ועם עוה"ד המלווה את הכנת המכרז. שלב זה אורך כ-4 שבעות. כחלק מן הפגישות ידונו הדרישות לתנאי הסף והגדרת מודל ציון האיכות. 

  
 חשוב לציין:

חשוב לקחת בחשבון את נקודות המבט השונות של המרחבים ולגבש דפוס אשר יענה באופן מיטבי על כל הדרישות והשקפות צרכני השירות. 

  אישור המכרז

עם סיום הכנת מסמכי המכרז, המכרז יעלה לדיון וועדת המכרזים, לאישור. תהליך זה נעשה בסיוע הלשכה המשפטית. הוועדה תקבל את קובץ המכרז, ובנוסף תקציר בקשה, אשר כולל את: תנאי הסף ואת מנגנון המכרז. 
קיימים שני מנגנונים: הגדרת תנאי סף והגשת הצעות מחיר או הגדרת תנאי סף ותחרות על בסיס איכות ומחיר (ציון נפרד לכל אחד מהם וציון משוקלל). מנגנון תחרות על בסיס איכות דורש לנסח היטב את מבחן האיכות. 
תהליך ההגשה והאישור של וועדת מכרזים מתבצע באמצעות מערכת מידע דיגיטלית. תהליך זה אורך כ-3 שבועות. 

  פרסום, סיור ושאלות

פרסום:
מחלקת התקשרויות מעלה את המכרז לפרסום דרך אתר קק"ל. בפרסום מופיע לוח הזמנים לניהול התהליך: מועד לסיור קבלנים, מועד להגשת שאלות הבהרה ומועד הגשת ההצעה. 

סיור קבלנים:
בסיור הקבלנים משתתפים המהנדס המרכז את המכרז ומהנדסי המרחבים. אם מדובר במכרז משותף עם מקרקעין ומנותא – משתתפים גם נציגיהם. לרוב, הסיור יתקיים 10 ימים מיום פרסום המכרז.
המהנדס המרכז מנהל רישום של המשתתפים, בין אם זהו סיור חובה במסגרת הליך המכרז ובין אם לא. במידה ועלו שאלות במהלך הסיור, ימסרו תשובות ראשוניות במהלכו אך הן אינן מחייבות. התשובות המחייבות יימסרו במסגרת הליך שאלות הבהרה, בכתב.

שאלות הבהרה:
בשלב הבא מגיעות שאלות הבהרה בכתב. השאלות נבדקות ולפיהן מתקבלת החלטה האם נדרש עדכון במכרז (תוך ליווי הייעוץ המשפטי). בנוסף, לאור השאלות נבדק האם צריך להאריך את מועד ההגשה. התשובות והעדכונים מפורסמים באתר קק"ל ולמעשה כל התקשורת עם המציעים מתנהלת דרך האתר.
במידה ומתקבלות פניות בטלפון, הן תענינה במידה והן שאלות מנהליות. אחרת – באם הן בעניין טכני או משפטי – יידרשו הפונים להגיש את הפנייה כשאלת הבהרה.
לפעמים, לתשובה יתווספו מסמכים או תוכניות, כמענה על שאלות הבהרה. לפעמים יעדכנו את קובץ המכרז ויוסיפו עליו את קובץ המכרז המעודכן.
פעולות אלה תתבצענה דרך מחלקת התקשרויות.
ממועד הסיור יינתנו 10 ימים להגשת שאלות הבהרה, המענה עליהן יארך גם הוא  10 ימים.

  קבלת ובדיקת הצעות ובחירת זוכה

קבלת הצעות:
במועד ההגשה מתקבלות הצעות – כ- 10 ימים מיום מתן התשובות. 
במידה ויש הצעה אחת והיא סבירה – מאשרים אותה, תוך התייעצות בצוות הטכני ובאישור וועדת מכרזים. אחרת – המכרז יפסל.
בהליך פתיחת ההצעות משתתפים המהנדס המרכז את המכרז ו-2 מהנדסים נוספים מתוך המרחבים. מקיים רישום של ההצעות שהתקבלו. 
המהנדס המרכז מגיש דוח פתיחת הצעות, גם דיגיטלי וגם פיזי, בתוך 10 ימים מפתיחת ההצעות.

בדיקת עמידה בתנאי סף: 
בחינת עמידה בתנאי הסף הינה הליך מנהלי, המתבצע באותו פורום. ההליך מתבצע בתוך כשבוע ובמכרזים מורכבים בתוך כשבועיים.
המהנדס המרכז מפיק דוח עמידה בתנאי סף ומעביר אותו לעוה"ד. במידה וחסר מסמך, מתעדים עובדה זו ועוה"ד נדרש להחליט האם מדובר במסמך שניתן להשלים ע"י הספק או שהמסמך הוא מסמך חובה. במידה וזהו מסמך חובה יש לשאול מדוע לא הגישו אותו וההמלצה תהיה לפסול את ההצעה. נדרש כי פסילה תאושר ע"י עוה"ד. 

בדיקת איכות: 
במכרזים הרגילים – מכרזי הרשימה – מסיימים את בדיקת עמידה בתנאי סף ועוברים לבדוק את הצעות המחיר, ולאחר מכן מעלים בקשה לוועדת מכרזים לאשר את הזוכה.
במכרזים המורכבים יותר מתקיימת בדיקת איכות. 
המהנדס המרכז מזמין פורום בן 4 אנשים לפחות, הכולל מהנדסי מרחבים או נציגים שלהם, וכן ליווי של עו"ד. עוה"ד יכול להצטרף לדיון בפגישה פיזית או טלפונית. 
באם יש הצעות רבות, ניתן לחלק את בדיקתן בין חברי הפורום (כל שני משתתפים  בודקים מספר הצעות).
הבדיקה כוללת את מסמכי ההצעה ותשאול ממליצים. לפי הצורך מקיימים ימי ראיונות. המראיינים יהיו נציג אגף מפעלי פיתוח וכל מהנדסי המרחבים. באשתאול משתתף גם מנהל הביצוע.
בנוסף, ניתן לקבל המלצות כתובות על קבלנים. בעבודות מיוחדות לא מסתפקים בכך ומקיימים ביקור במפעל/ באתר, בעבודות קודמות שבוצעו בשטח ואף מבקשים חוות דעת מיועץ שליווה את העבודה. 
במכרז מסגרת יבצע זאת המהנדס המרכז, במכרז נקודתי לעבודה ספציפית – הבדיקות באחריות מפקח/ מנהל פרויקט מטעם קק"ל.
  ניתן לראות את הגדרת האחריות בנוהל 08.03.07 – ביצוע פרויקטים ובקרתם, לנוהל.

כל חומרי הבדיקות מרוכזים בתיק פיזי למכרז. 
הפורום מכין מסמך מסכם לשלב בדיקת האיכות. עוה"ד מבצע בקרה על המסמך ונותן אישור לפתוח את הצעות המחיר. לרוב, ניתן האישור בתוך כשבוע.
הליך בדיקת האיכות במכרז מורכב לרבות תשאול ממליצים ושני ימים מרוכזים לראיונות, יארך 2-3 חודשים. הליך כזה במכרז רגיל יארך 2-3 שבועות.

בדיקת הצעות מחיר ובחירת הזוכה:
שלב אחרון בבדיקות הוא בדיקת הצעות המחיר. לצורך כך מכנסים 2-3 מהנדסים מאגף פיתוח תשתיות. ההליך מתבצע בתוך שבוע.
המהנדס המרכז מכין מסמך אינטגרטיבי של ציון האיכות וציון המחיר ומאשר עם עוה"ד. לאחר מכן המסמך עולה לאישור בוועדת מכרזים. לצורך כך מכין המהנדס  קובץ דיגיטלי עם כל החומר (אין צורך להעביר הצעות הספקים). במלל הנלווה מציין האם נדרשו לפסול ספק מסוים כיוון שלא עמד בתנאי הסף. מוסיף את המסמך המסכם של דירוג המציעים. 
בוועדה משתתפים המהנדס המרכז ועוה"ד. הוועדה דנה ומאשרת את הזוכה. האישור מתקבל במערכת המכרזים. הדיון באופן פיזי, בשיחת וידיאו או בטלפון.  משך ההליך - כשבוע.

  הכנת חוזה והפעלת ההתקשרות

הכנת חוזה:
כעת מגיע שלב הכנת החוזה, המטופל עם רכזות המכרזים במרחבים. הרכזות מנוסות ומכירות את הפן המנהלי. מהנדס המכרז מקיים ישיבה עם הרכזות, לפי החלוקה של הספקים בין המרחבים. הרכזות דואגות לחתימה על הסכם, ביטוח וערבות. כאשר כל אלה קיימים, החמר מועבר לבדיקת עוה"ד. במידה והכל תקין, מתקבל אישור. 
בהמשך לאישור, התיקים הפיזיים עוברים למטה לחתימה של מנהל מפ"ק  ושל עוה"ד.
אגף הכספים חותם חתימה שנייה. 
התהליך אורך כחודשיים.

הפעלת הספקים:
מאחר ואין מחלקת מכרזים מרכזית, המרחבים מפעילים את הספקים, תוך שימוש במנגנון שנקבע במכרז ותחת הפיקוח של המהנדס המרכז. 
לאחרונה, בהתאם להחלטת מנהל מפ"ק, העבודה מול הרכזות במרחבים, מתבצעת ע"י מזכירת האגף.

מכרזי מסגרת:
כיום, כל מכרזי המסגרת הינם מכרזים פעילים, למעט מכרז מדידה שנמצא בשלבי חתימה (בעת תיעוד הידע). בנוסף, מכרז למאגר קבלנים לעבודות תשתית ופיתוח נמצא בשלב הגשת ההצעות (בעת שימור הידע).  
ראה רשימת המכרזים והסברים אודותם: מצגת מכרזי מסגרת.
לקראת הפעלת מכרז מסגרת, עורך המהנדס המרכז פגישות עם המרחבים השונים. בפגישות ניתן הסבר מקדים (טרם הגעת הספקים) על המנגנון. לאחר מכן תתקיים פגישה עם כל ספק וספק לצורך הסבר מיקומו בדרוג ומתי יש צפי להזמנת עבודה.  
כאשר המרחב פונה לספק מסוים להזמנת עבודה, עליו להעביר למהנדס המרכז את הפנייה והוא מעביר אותה לעוה"ד להכנת מסמך התקשרות או מסמך תיחור. המהנדס בודק את ההזמנה ועוקב אחר הפעלת הספק.
במידה ועולה שאלה לגבי מכרז מסגרת – המהנדס אחראי לענות עליה.

    מכרזי רשימה:
המכרזים הפשוטים – מכרזי הרשימה – מבוססים על תהליך קודם. במכרזים אלה המהנדס המרכז נותן הסבר לרכזות במרחבים אודות המכרז ואודות המנגנון להפעלתו. במידה ובמרחב מתעוררות שאלות הוא פונה למהנדס בטלפון או בפגישה, בהתאם לצורך.
מכרזי מאגר רשימה מופיעים באתר קק"ל, תחת מכרזי רשימה. הספקים מוזמנים להגיש הצעות באופן שוטף. אחת לרבעון/ תקופה פותחים את התיבות, בודקים את ההצעות ומעבירים לאישור וועדת מכרזים. המהנדס בודק עם רכזות המכרזים המנהלות את תיבת המכרזים, האם הוגשו הצעות.

במהלך הפעלת ההתקשרות, על המרחבים לנהל את הזמנות העבודה ולדווח  לוועדת מכרזים כמה ספקים הם הפעילו, באיזה היקף כספי. הדיווח נדרש אחת לחצי שנה. 

העסקת קבלני משנה:
היקפי הפרויקטים בקק"ל הינם ברובם בסדר גודל של עד 5-7 מיליון ש"ח. פרויקטים אלה מבוצעים ע"י קבלנים, אשר נמצאים בדרוג הכספי הנמוך. בפרויקטים מיוחדים כמו פרויקט אגמון החולה, שהיקפו הכספי היה כ-30 מיליון ש"ח, נדרש קבלן בדירוג  5. דרוג גבוה משמעו קבלן בעל יכולות פיננסיות גדולות יותר לרוב אלה קבלנים ברמת איכות גבוהה יותר. קבלן בדירוג גבוה יכול להפעיל קבלני משנה, ביתר קלות, עבור כל מקצוע/ התמחות וברמה גבוהה. 
לרוב, קק"ל מאשרת מראש קבלני משנה לאחר בדיקה ויש לה זכות לא לקבלם. למשל, באגמון החולה, עובד קבלן משנה לעבודות אלומיניום וזיווד. בפרויקט זה נדרשה עבודת זיווד לא סטנדרטית (שיפועי זכוכית קמורה, דרישות לכניסת אור, בידוד ועוד) ולכן נדרשה בדיקה מעמיקה של יכולות הקבלן. הקבלן הציע 3 -4 קבלני משנה, קק"ל ביצעה בדיקה שכללה חקר עבודות של הקבלנים, ועל בסיס זה נבחר קבלן המשנה. 

  סיום התקשרות

הפסקת עבודה של ספק במהלך ההתקשרות:
ניתן להפסיק עבודתו של ספק או להוציא אותו מן הרשימה/ המאגר או לא להאריך את האופציה. ההתקשרות נערכת לשנה עם אופציה להארכה ל-4 שנים. 
המהנדס המרכז יכול להמליץ לוועדת מכרזים לפסול ספק שאינו מספק את השירות כנדרש ולא להאריך את אופציה. 
במידה ומדובר בקבלן, אשר אינו עומד בדרישות הביצוע או לוחות הזמנים או מחפש כל הזמן עבודות חריגות, ניתן לקיים לו שימוע ע"י הלשכה המשפטית ולתת לו התראה, טרם הפסקת עבודה.
במידה ומדובר בספק, המהנדס המרכז מקבל משוב ממנהל יחידת הביצוע או מהנדס המרחב, על תפקוד הספק. במידה ועולות טענות כלפי הספק אודות אי עמידה בלו"ז/ חומר לא מתאים שסיפק (למצעים)/ אי עמידה בדרישות האיכות (עושים בדיקות מעבדה) וככל שהבעיה חוזרת על עצמה – ניתן לעכב תשלום לספק. יש לקחת בחשבון שעיכוב תשלום עלול לפגוע בלו"ז הביצוע. 

  טיפ:
יש לשים לב לבעיה החוזרת על עצמה: בעת הזמנת חומר עבור שני אתרים (או יותר), הספק צריך לשנע כמות לא גדולה של חומר לשני האתרים (למשל משאית בטון). במקרים מסוימים מצב זה הוביל בעבר לדרישה של תוספת כספית או קושי אחר מצד הספק, למרות ששירות כזה מגובה בהסכם. 

סיום התקשרות עם סיום פרויקט: 
עם סיום תקופת העסקת הקבלן ו/ או עם סיום הפרויקט, יבוצע הליך סיום העבודות, מסירת הפרויקט והעברת אחריות.
  ראה פירוט ההליך בנוהל 08.03.60, לנוהל.
כחלק מסיכום הפרויקט, תבוצע הפקת לקחים. בהפקת לקחים ישתתפו כל הגורמים שהיו מעורבים בפרויקט והיא תכלול התייחסות, בין היתר, לעבודת הקבלן. 
  הפקת הלקחים תתבצע בהתאם לנוהל 08.04.20 – הפקת לקחים מביצוע פרויקטים, לנוהל.

מכרזים והתקשרויות – טיפים

  טיפים: 

1.    מקורות ידע לכתיבת מכרזים חדשים:

  • מקורות ידע טובים להתבסס עליהם בעת כתיבת מכרז חדש, הם:
  • פרסומים באינטרנט של מכרזים של מוסדות ציבוריים
  • היכרויות של מפקחים/ מנהלי פרויקטים עם פרויקטים דומים במוסדות ציבוריים
  • חשוב לנצל את  המקור לצורך תשאול אודות המכרז, לקבל חומר רלוונטי ולתחקר לגבי לקחים של הגוף מן המכרז (מה עבד טוב ומה פחות).
  • כמובן שחשוב לעשות התאמות של המכרז לצרכים של קק"ל, בעיקר בתנאי הסף ובשימוש במחירונים. 
  • בין המוסדות הרלוונטיים יותר נמצאים משרד השיכון ומשרד הביטחון.

2.    שיתוף המרחבים:

  • במכרז מסגרת הלקוח הוא המרחב. צריך למצא את שביל הזהב בין תפישות העבודה והצרכים כפי שרואים אותם נציגי המרחבים השונים.
  • חשוב מאוד שיתוף פעולה עם מהנדסי המרחבים ועם מנהלי יחידות הביצוע, המכירים את השוק ואת הצרכים העכשוויים במרחבים שלהם. 

3.    אחידות בשיטות עבודה:

  • מרחבים שונים עובדים בשיטות שונות והם בעלי התנסויות קודמות שונות. למשל, בנושא קבלן מסגרת לעבודות תשתית, היה פער בין המרחבים לגבי סיווג הקבלן הנדרש. מרחב מסוים טען כי סיווג קבלני נמוך יותר – עבד בצורה טובה במכרז דומה, במרחב אחר טענו כי לאור הניסיון שלהם בעבודה מסוג זה נדרש סיווג קבלני גבוה יותר. 
  • יש למצות את כל הניסיון הרלוונטי של המרחבים השונים ולייצר הסכמה בשיטות העבודה, זאת משני טעמים: 
  • המערכת בקק"ל חותרת לאחידות מלאה בשיטות העבודה של כל המרחבים.
  • במכרז מסגרת קשה מאוד לאפשר שונות בין שיטות עבודה.

4.    חשיבות המפרט הטכני וכתב הכמויות:

  • חשוב להשקיע בגיבוש המפרט הטכני ובהגדרת כתב הכמויות, כך שישקפו את התכנון ויממשו את הצרכים והציפיות מן העבודה.
  • באתר חב' דקל ניתן למצא תוכנה המסייעת להכין כתבי כמויות. תוכנה נוספת בה עושים שימוש היא בינארית. לאחרונה, העלתה חב' דקל תוכנה חדשה המתבססת על כלל הסעיפים הכלולים בכל ענף הבנייה ומחירון המייצג את מחירי השוק. משום כך היא הופכת נפוצה יותר לשימוש.

5.    שמירה על גובה הצעות מחיר:

  • מכרזי מסגרת הינם כלליים (אינם מיועדים למכרז ספציפי) ולכן ההצעות המחיר המתקבלות עלולות להיות גבוהות יחסית. הסיבה הינה שהספקים לוקחים בחשבון כיסוי כנגד גורמי אי וודאות, כמו מיקום ספציפי של הפרויקט. 
  • ניתן למנוע זאת ע"י הגדרת טווח הנחה ממחירון. למשל, במכרז לעבודות פיתוח קבלן בית, קבעו תחום הנחה בין 15 ל-30 אחוז, כך שלא ניתנה אפשרות להגיש הצעות מחיר גבוהות. 
  • מחירון דקל הוא המחירון הנפוץ בענף הבנייה. המחירון מעט גבוה ממחירי השוק. זהו המחירון מולו המציעים מתבקשים לתת הצעת מחיר. 

6.    תאימות לתקנים עדכניים:

  • יש לשמור על עדכניות בתחום התקנים ולהגדיר את הדרישות בהתאם.
  •  למשל, במכרז המודדים דרשו כתנאי סף, עמידה בתקן ISO. במפגש ספקים ועקב טלפונים שהגיעו ע"י מציעים פוטנציאליים, בדקו וראו כי דרישה זו כבר לא קיימת אצל משרד ממשלה אחרים. בעקבות זאת הורידו את הדרישה.
  • דוגמא אחרת: במכרזי אספקת בטון, היה נהוג להגדיר את הבטון הנדרש ע"י ציון דרגת חוזק / סומך הבטון. כיום הגדרה זו אינה מספקת. בעקבות שינוי התקן, התווסף גם פרמטר של סיווג לפי הסביבה: סביבה עם קורוזיה/ בתוך מים וכד', כך שיש להגדיר את דרגות החשיפה שהבטון צריך לעמוד בהן. 
  • עדכונים לגבי התקנים (תקים חדשים או עדכון תקנים) מתקבלים במייל ע"י לשכת המהנדסים לכל חברי הלשכה וכן במסגרת קורסים והשתלמויות בנושא (מבוצעים בקק"ל אחת ל-5 שנים). 
  • חב' דקל מפיקה אחת לתקופה תקצירים בנושאים שונים, כגון תחיקת בנייה, שם מעודכנים כל התקנים והתקנות בתחום הנדסה אזרחית.  קק"ל מנויה על פרסומי חב' דקל כולל על מחירונים לענף הבנייה ולחוברות המקצועיות. המנוי הוא אישי וכל אחד יכול להזמין חומר המעניין אותו. כל מהנדס באגף או במרחב יכול לבקש להיות מנוי.

7.    עבודה עם ייעוץ משפטי:

  • בעבודה עם הייעוץ המשפטי, חשוב לשים לב שהתוצר לא יהיה "אקדמי" מידי. חשוב לשאת ולתת עם עוה"ד כך שייווצר איזון בין הצרכים המשפטיים וההנחיות המשפטיות לבין הפרקטיקה בשטח. למשל, דרישות בתחום הביטוח, עלולות להיות גבוהות במידה כזו, שלא ניתן יהיה לאתר ספקים שיעמדו בהן.
  • חשוב לשים לב גם לרמת הניסוח וגם כאן לא להישאר ברמה "אקדמית" אלא לפשט את הדרישות והניסוחים המשפטיים לשפה ברורה.

 

מהו בית קק"ל

בתי קק"ל למצוינות, פרויקט דגל חברתי-חינוכי של קרן קימת לישראל, קם במטרה לצמצם פערים בין המרכז לפריפריה ולטובת מתן הזדמנות שווה לכל תלמיד ותלמידה בישראל להגיע לעתיד טוב יותר. במסגרת הפרויקט מוקמים בימים אלו כעשרה בתי קק"ל בערים נבחרות בפריפריה. הבתים הינם מרחבים רב-תחומיים שפועלים במסגרת החינוך הבלתי פורמאלי.

בתי קק"ל למצוינות הינם פלטפורמה בעלת סביבת לימוד טכנולוגית מעוררת השראה עבור בני הנוער – דור ה-  Z  המהיר והדיגיטלי, והתכנים המועברים בהם נקבעים בשיתוף עמם במטרה להעניק להם כישורי חיים רלוונטיים לעידן המודרני. הפעילות הרב-תחומית בבתי קק"ל למצוינות כוללת מרכז למידה במקצועות המדעיים והטכנולוגיים עם מיטב המורים ובקבוצות קטנות, מרכז טכנולוגי יזמי שפועל בשיתוף פעולה עם עמותת בוגרי 8200 שבו לומדים מבואות לסייבר, רובוטיקה, שפות תכנות, פיתוח משחקים ופוטושופ.

בתי קק"ל למצוינות מעודדים את בני הנוער להזדהות עם ערכי הציונות, לשרת שירות משמעותי בצה"ל או במסגרת השירות הלאומי ולהיחשף ללימודים אקדמיים. בנוסף, מתקיימות בהם הרצאות ופעילויות העשרה וכן ניתנת אפשרות לקיום פעילויות של תנועות הנוער וארגוני הצעירים בעיר בסטנדרטים שטרם נראו מסוגם בישראל.

בית קק"ל למצוינות הראשון – נופי הגליל
 

הסנונית הראשונה מתוך עשרה בתי קק"ל למצוינות בפריפריה ברחבי הארץ היא בית קק"ל שנפתח בינואר 2018 בנופי הגליל (נצרת עלית).

בבית קק"ל בנופי הגליל מתקיימת במשך השנה פעילות ערה של מאות בני נוער מהעיר ומהסביבה, המדווחים על שיפור בהישגיהם הלימודיים שלהם ומקבלים כלים להצלחה בחיים במאה ה-21, כאשר בשעות הבוקר משמש הבית גם קהלי יעד אחרים לטובת החברה והקהילה.
 


בית קק"ל למצוינות בנוף הגליל (נצרת עילית). צילום: אבי חיון

 

תקציר מתוך אתר קק"ל. למידע נוסף: https://www.kkl.org.il/kkl-jnf-and-the-community/kkl-houses/about-kkl-ho.../

תהליך התכנון וההקמה

הבית נבנה על פלטפורמה של מבנה ציבורי של העירייה ועבר התאמות לצרכים של בית קק"ל. ההתאמות בוצעו בהתאם לדגם של בית קק"ל למצוינות, אשר תורגם לפרוגרמה פיזית.

בתי קק"ל נוספים מתוכננים/ מוקמים כיום באותו פורמט בקריית מלאכי (בשלב ביצוע מתקדם), בשדרות ובאופקים (בתכנון).

הדמיה של בית קק"ל המוקם בקרית מלאכי.  באדיבות רועי יצחקי אדריכלים בע"מ

הפרוגרמה של בתי קק"ל למצוינות, כוללת אולם המשמש כמועדון, כולל מקומות ישיבה ומזנון, וכן כיתות לימוד אינטימיות, קטנות. בכיתה אחת לפחות יש עמדות לחיבור למחשב. בנוסף יש אולם עם במה לצורך הרצאות. הפרוגרמה הוכנה ע"י אגף תכנון.

הנדסה אזרחית שולבה מרגע שהוחלט לצאת לביצוע (כאשר התכנון הבשיל). תפקיד המהנדס האזרחי לספק חוות דעת הנדסית כתובה. לצורך כך הוא מקבל תוכניות ממזמין התכנון. תפקיד נוסף הוא תיאום תכנון. לעיתים יעסיק תחתיו משרד חיצוני לצורך תיאום תכנון ופיקוח צמוד (מכרז נקודתי).
 

תפקידו של המהנדס האזרחי

 

תפקידו של המהנדס האזרחי כולל מעורבות ואינטגרציה בין כל המקצועות ההנדסיים.

 

 דוגמאות למקרים מהשטח:

 

  • קונסטרוקטור/ מהנדס המבנים של הפרויקט הכין תוכנית ביסוס שלא על בסיס דוח יועץ קרקע. המהנדס האזרחי דואג להזמין יועץ קרקע ולספק בסיס לתכנון המבנה.

 

  • סוג האיטום המוצע לא מתאים לסוג המבנה ועלול ליצור נזילות. המהנדס האזרחי יבקש כי סוג האיטום יוחלף ויתבצע סוג איטום מתאים. 

 

  • התוכנית לא עברה אישור של יועץ בטיחות. על המהנדס לוודא כי יועץ בטיחות עבר על התוכנית והעביר הערותיו.

 

  • התוכנית לא עומדת בתנאי נגישות. המהנדס יספק יועץ נגישות.

 

על המהנדס לבדוק כי מתקיימת תאימות בין התוכניות השונות: תשתיות מים, ביוב, חשמל,  תיאום בין הצנרת לבין קורות קונסטרוקטיביות. תיאום תכנון נכון מאפשר להציף בעיות בשלב מוקדם.

 

בפרויקטים של בתי קק"ל למצוינות, היועצים הינם מטעם העיריה, כך על-פי ההסכם עם העיריות, שהינן אחריות על התכנון. היתרון הוא קיצור לוחות הזמנים. נציגי העירייה שותפים ומלווים מקרוב את צוות הפרויקט, בוודאי כאשר המתכננים הם מטעמם.

 

תפקיד נוסף הוא תיאום מול הרשויות ובקרה על קיום אישורי הרשויות.

 

המהנדס האזרחי מלווה את הביצוע כמהנדס מלווה של הפרויקט. לעיתים תפקיד זה ישתלב עם תפקיד מנהל הפרויקט, כפי שהיה בפרויקט נצרת עילית (החל משלב סוף תכנון ותחילת הכנת מכרזים).

 

שלב חשוב בתחילת הביצוע הוא תיאום ציפיות עם הקבלן הזוכה. לצורך כך יש לקיים פגישת התנעה. בפגישת ההתנעה לפרויקט השתתפו: מנהל הפרויקט, נציגי אגף תכנון, נציגי העירייה (הבניין היה בבעלותם), נציגי יחידת בית קק"ל. בפגישה נמסרו לקבלן 3 סטים של תוכניות הפרויקט הודיעו לו מהם לוחות הזמנים הנדרשים. על הקבלן הוטל להכין לוח זמנים רשמי בתוך שבוע ותוך 3 ימים להתארגן לתחילת עבודה. הקבלן הכין את גאנט הפרויקט בהתאם לתפישה שהציג בשלב בדיקת האיכות וניהל את העבודה לפי מתווה זה.

 

להלן סיכום פגישת ההתנעה:



 

אחת לשבוע התקיימו ישיבות של צוות הניהול של הפרויקט, בפורום הנ"ל. בהמשך הצטרף לצוות מפקח.

 

  1. ניהול המכרזים: בפרויקט נוהלו שני מכרזים: מכרז לבחירת קבלן ומכרז לבחירת חברה לתיאום תכנון ופיקוח צמוד.  

 

 

מכרז דו שלבי

המכרז לבחירת קבלן נערך בשני שלבים. תחילה יצאו לשלב מקדים – PQ - שלב מיון מוקדם, שמטרתו לבדוק קבלנים מבחינת עמידה בתנאי סף ובמדדי איכות. שלב זה התנהל במכרז פומבי.

בשלב שני, כאשר תיק המכרז היה מוכן, יצאו לתחרות על בסיס כספי, בה השתתפו כל הקבלנים אשר עברו את תנאי הסף בשלב הקודם.

שיטה זו מומלצת כאשר המכרז אינו סגור על כל פרטיו. במקרה של פרויקט נצרת עילית עמד בפני שלב המכרז אילוץ להיכנס במהירות לשלב הביצוע. חלוקת תהליך המכרז לשני שלבים אלו עזרה לצמצם את לוחות הזמנים.

למעשה, בשיטה זו, תוך כדי הכנת המכרז, עובדים במקביל על בדיקת האיכות. הבדיקה נעשית ע"י הזמנת הקבלנים לצורך הצגה עצמית והצגת התוכנית שלהם לקיצור לוחות הזמנים של הפרויקט.

צוות הנדסי מטעם אגף מפעלי פיתוח ומטעם אגף התכנון ראיין את הקבלנים במשותף ודרג את הציונים לכל קבלן.

מקרה נוסף בו מומלץ לשקול מכרז דו שלבי הוא מקרה של פרויקט מורכב, בו יש צורך לבדוק יכולת ספציפית. למשל, באגמון החולה היה מבנה לא סטנדרטי הבנוי מקונסטרוקציית פלדה. נדרש היה לבדוק פרויקטים דומים בהם ביצעו הקבלנים עבודה כזו. בדיקה כזו, כחלק מהליך בדיקה האיכות אורכת זמן. ניתן לבצע אותה במקביל להכנת התוכניות והכנת המכרז.

 

 

עמידה בלוחות זמנים קצרים

אחד האתגרים המרכזיים בפרויקט היה עמידה בלוחות הזמנים הקצרים.

מעבר למכרז דו שלבי (ראה לעיל), להלן טיפים נוספים:

 

 טיפים:

 

  1. הגדרת תפקידים:

 

  • בסיס להתנהלות טובה הינו הגדרת תפקידים ברורה. בפגישה הראשונה על מנהל הפרויקט להגדיר עבור כל אחד מהגורמים המעורבים מהו תפקידו, מהי אחריותו ומהם גבולות הגזרה שלו.

 

  1. ליווי אדריכלי:

 

  • אדריכל מאגף התכנון ליווה את הפרויקט בצמידות ונתן מענה לכל נושאי התכנון האדריכלי לרבות קשר צמוד עם היועצים ההנדסיים.

 

  • שיתוף פעולה מלא ותקשורת טובה עם כל המתכננים והיועצים היא נקודת מפתח בזרימת עבודה חלקה ומהירה.

 

  • צורת עבודה זו אפשרה מתן תשובות מהירות לקבלן. במידת הצורך האדריכל והמתכננים הגיעו לפגישות בשטח.

 

 

  1. ניהול שינויים:

 

  • מתווה ברור לניהול ואישור שינויים הוא נקודת מפתח לתהליך זריז.

 

  • במידה ועולה צורך בשינוי בתכנון, הדורש פתרון של המתכנן/ שינוי מהותי או שינוי הכרוך בתקציב נוסף – נדרש אישור של מנהל הפרויקט.

 

  • פתרונות לשינויים בביצוע השוטף הינם באחריות המפקח. לצורך כך המפקח נמצא בשטח כמעט מידי יום.

 

  • קיים קשר צמוד בין המפקח למנהל הפרויקט. מעבר לפגישה השבועית בשטח, מתקיים קשר טלפוני שוטף.

 

 

  1. בקרה שוטפת:
  • במהלך הביצוע יש לקיים בקרה שוטפת על האיכות ועל עמידה בלוחות זמנים.

קבלן מערכות מול קבלנים מתמחים

במסגרת הפרויקט נדרש היה להכניס לעבודה קבלנים מטעם קק"ל ולשלב אותם במהלך הביצוע, קבלני מולטימדיה, מחשבים, מערכת כריזה ועוד. הקבלן הראשי היה צריך לבצע הכנות מסוימות על מנת שקבלנים אלו יוכלו להיכנס לעבודה במקביל עמו.

ככלל עדיף להעסיק קבלן אחד שיבצע את כל העבודות. קבלני מערכות כגון אלה לרוב מבצעים את העבודה עם מהנדס החשמל של הקבלן הראשי. הקבלן מכין נקודות חשמל והם מתחברים דרכן, תוך תיאום ביניהם.

מהלך כזה תמיד טומן בחובו אתגר. נדרשת מעורבות גבוהה מאוד של מנהל הפרויקט ושל המפקח, הן בהכנסת הקבלנים ללוחות הזמנים של הקבלן הראשי והן בעבודה בשטח. לא תמיד הקבלן שמביאה קק"ל יכול להתאים עצמו ללוחות הזמנים של הקבלן הראשי אך זה הכרחי. כך גם לגבי הפן המקצועי, נדרש תיאום מלא בין התוכניות של הקבלן הראשי לתוכניות של קבלני המערכות.

כאשר קבלני המערכות עובדים דרך הקבלן הראשי, יש כתובת אחת ואחריות אחת. החיסרון בכך הוא חוסר היכולת של קק"ל להחליט מי הם הקבלנים שיבצעו עבודות אלה (בארץ קיים מספר מועט של קבלנים בתחומים אלה). כך מנוהל הפרויקט בקריית מלאכי.

 

 חשוב לציין:

  • על מנת להפחית את הסיכון באיוש קבלן מערכת שלא ברמה הנדרשת, יש להבטיח:
    • קק"ל תאשר כל קבלן משנה מטעמו של הקבלן הראשי (כמובן, נדרשת סיבה מהותית על מנת לפסול קבלן משנה)
    • הנושא מעוגן במכרז.
    • בראשית העבודה, הקבלן יציג רשימת קבלני המשנה שיועסקו על-ידו ויקבל עליהם אישור.

 

 לדוגמא:

בפרויקט אגמון החולה, ביצוע החלונות היה מורכב מאוד בשל הצורה שלהם ובשל צורת הזיגוג – זכוכיות היי טק בשכבות מסוימות לצורך קבלת כמות אור וכמות חום מסוימות. נדרשה בדיקה ממושכת של קבלן משנה לטובת ביצוע עבודה זו.

 

שימוש במנגנון קנס פרס

בפרויקט נצרת עילית יושם מנגנון קנס פרס, בפעם הראשונה בקק"ל.

לפי מנגנון זה באם הקבלן מקדים את לוח הזמנים בשבועיים הוא מקבל פרס כספי ברמה מסוימת, באם מקדים בחודש – מקבל פרס כספי ברמה גבוהה יותר. באם הקבלן מאחר – הוא נקנס על כל יום איחור.

המנגנון יושם בהצלחה ואכן המריץ את הקבלן לסיים שבועיים לפני הזמן.

כיום מיושם המנגנון בפרויקטים הנוספים של בתי קק"ל למצוינות.

 

 חשוב לציין:

  • יש להיזהר כי הפעלת המנגנון לא תגרום להעדפת המהירות על חשבון האיכות.
  • מומלץ להתשמש בו כאשר יש מניע משמעותי להקדים את לוח הזמנים. במקרה של פרויקט נצרת עילית המניע היה עמידה בלו"ז קשיח ופתיחתו ב-1/9.
  • במקביל להפעלת מודל קנס פרס חשוב מאוד להגדיר מנגנון איכות שיאפשר בקרה הדוקה על העבודה.

 

 

מהות הפרויקט

מבנה מרכז המבקרים, המוקם בלב אגמון קק"ל החולה, תוכנן כאלמנט הצומח מהקרקע, בולט בתנועה מעודנת כלפי מעלה ומשקיף על סביבתו . מרכז המבקרים עוסק בצפרות, בנדידת הציפורים (כחצי מיליארד ציפורים בשנה), קיימות, תיירות, אקולוגיה, מורשת וטבע ופועלה של קק"ל בחולה משנות ה-50 של המאה הקודמת.

שטח המרכז כ-3,000 מ"ר, והוא בנוי בשני מפלסים. בקומת הכניסה קיימות עמדות שירות, בית קפה ומזנון וחלל לתערוכת קק"ל, וכן חנות, שירותים, קיר ציפורים המעביר תמונת מצב עדכנית ממצלמות שיעבירו מידע חוויתי בזמן אמת, גלובוס ומודל תלת-ממדי קינטי המשלב מדיה ופירוטכניקה.

מקומת הקרקע קיימת כניסה לאולם האודיטוריום ובו קולנוע להקרנת סרטים על האגמון, נדידת הציפורים והאגמון כמנוע צמיחה וחשיפה לצפון למטיילים, תיירים וצפרים מכל העולם.

המפלס העליון כולל קומת גלריה, מרכז כנסים ולמידה, שירותים ובית קפה.

ממפלס הגג יש תצפית על שטח האגמון וצפייה בציפורים.

המרכז נחנך ב-2019.


מרכז המבקרים החדש. צילום: מיכאל חורי

שלב התכנון

בשלב הראשון גובשו הדרישות השונות לגבי המבנה עצמו, מה הוא כולל, איך תזרום בו התנועה וכדומה. ריכז את הנושא מהנדס מרחב צפון תוך שיתוף עם אגף מפעלי פיתוח.

הפרויקט נועד לענות על כמה מטרות: מסירת מידע מוקדם לפני כניסה לאתר, אשר ישפר את חוויית הביקור, אתנחתא אחרי נסיעה ארוכה ומזג אוויר חם, מקום לקורסים וכנסים, מרכז פעילות לקהלי יעד נוספים (לאו דווקא למבקרים). את כל המטרות האלה נדרש המבנה לשרת.

נאסף גם ידע מאתרים דומים בחו"ל.

בשלב השני בוצע תכנון רעיוני על בסיס הדרישות. הרעיון הוצג במצגת ובסקיצות תלת ממד.

בשלב הבא בוצע הליך לבחירת מתכנן: מנהל ומהנדס המרחב הובילו יציאה לתחרות לבחירת מתכנן. וועדה שהוקמה לבחינת ההצעות כללה גורמים שונים הקשורים לאגמון החולה, נציגי המועצה האזורית, נציגי שיתוף הציבור.

התחרות נערכה במסגרת מכרז פומבי בין אדריכלים. האדריכלים נדרשו להגיש ולהציג  הצעות לתכנון רעיוני, המבוסס על דרישות המכרז ועל שכ"ט ולוחות זמנים כפי שנקבעו במכרז.  

לטובת המכרז נעזרה קק"ל ביועץ שהגדיר את ההיבטים השיווקיים – תיירותיים של הפרויקט.

הוועדה נתנה ציון לכל אדריכל, בהתאם לציונים נבחרו המציעים אשר המשיכו לשלב הבא.

השלב האחרון היה הצגת תכנון מפורט באמצעות דגם. בשלב זה השתתפו 9 אדריכלים.

הבחירה התבצעה על בסיס קריטריונים ברמה הפונקציונליות.

הבחירה התבצעה על בסיס קריטריונים ברמה הפונקציונליות ועל בסיס קריטריונים ברמת הרעיון התכנוני. הבחינה במהותה סובייקטיבית.


הדמיית התכנון הנבחר

התוכנית שנבחרה ממשה את הרעיון של מבנה הצומח מהקרקע, ודרכו ניתן לעלות לגובה מסוים ממנו עושים תצפית. המבנה מחובר לקרקע ולטבע. רעיון זה תואם את הדרישות המוקדמות הן בהיבט הפונקציונאלי והן בהיבט הערכים.

בהמשך שימש המהנדס האזרחי כבודק תוכניות מפורטות ולאחר כן במרכז הכנת מכרז הקבלנים.

 

אתגרים ופתרונות

 

הפרויקט שנמשך 3 שנים הציב לא מעט אתגרים ייחודיים. להלן כמה מהם:

 

  מבנה קונסטרוקציית פלדה

מאחר והמבנה עשוי מקונסטרוקציית פלדה, היה רצון שהקבלן הראשי יהיה בעל סיווג קבלני הגבוה ביותר (30 מיליון ₪). לצורך כך דרשו קבלן משנה ברמה גבוהה וקבעו תנאי סף לגבי קבלן המשנה בתחום זה. בנוסף, בטבלת האיכות נתנו ניקוד להתרשמות מפרויקטים שהציע המציע. כל מציע הציע מספר פרויקטים, בהם ביקר צוות קק"ל. הוכן מראש צק ליסט ששימש לבדיקת הפרויקטים ולקבלת חוות דעת הממליצים.

  מבנה בעל צורה מורכבת

מבנה מרכז המבקרים הוא מבנה לא פשוט של קווים אנכיים ואופקיים, בזוויות שונות. היה רצון להשאיר את החלל הפנימי נקי, כלומר שלא יהיו בו עמודים. המשמעות היא קונסטרוקציה מורכבת. בעקבות כך הקבלן היה צריך להשיג איש מקצוע מומחה שיכין תוכנית הרכבה. המבנה הוא שילוב של מבנה פונקציונלי עם מאפיינם של מונומנט. נוסף על כך היה צורך בקבלן זיגוג ברמה גבוהה מאוד.

 

  ניהול צמוד לפרויקט ייחודי

פרויקט מורכב יחיד במינו ובגודלו דרש ניהול צמוד. בשלב הביצוע ניהל את הפרויקט מנהל האגף. כל החלטה הייתה בעלת משמעות כספית גבוהה. צוות רחב ליווה את הפרויקט ועקב מקרוב אחר התהליכים הביצועיים. הצוות כלל את מהנדס המרחב ואת המהנדס האזרחי המלווה, מפקח חיצוני אשר ביצע פיקוח ברמה יומית. שותפים מעורבים היו שני נציגים של אגמון החולה, אחד מהם מנהל האגמון. לעיתים הצטרף גם מנהל המרחב. אדריכל נכח לעיתים קרובות וכן יועצים שונים לפי הצורך.

  שיתוף משתמשים

נציגי אגמון החולה הם אלה שמקבלים את המבנה. חשוב מאוד היה לשתף אותם לאורך כל הפרויקט. השיתוף יצר הבנה לצרכי התפעול, התחזוקה והשיקולים הפונקציונאליים.

 

 

לצורך ביצוע עבודות בביצוע עצמי, קק"ל נדרשת להיות רשומה בפנקס הקבלנים.

הגדרה: פנקס קבלנים: רשם הקבלנים מנהל את פנקס הקבלנים הכולל את כל הקבלנים הרשומים ואת סיווגם המקצועי והכספי.

 

http://www.moch.gov.il/rasham_hakablanim/Pages/pinkas_hakablanim.aspx

החוק קובע כי עבודות הנדסה בנאיות בהיקף כספי מסוים או מסוג מסוים חייבות להתבצע רק בידי קבלן רשום. הדרישות שעל הקבלן לעמוד בהן הינן לפי רמת הסיווג (סוג והיקף כספי).

 

הגדרה: מהנדס גיבוי: מהנדס גיבוי הוא מהנדס המאושר כבסיס לרישום בפנקס הקבלנים.

כל קבלן צריך להעסיק אצלו מהנדס אשר מפקח על העבודות שהקבלן מבצע. על המהנדס לבדוק שהעבודה נעשית לפי התקנים והתקנות. על המהנדס להיות חלק אורגני, שכיר, בחברה הקבלנית.

קק"ל הגישה שני מהנדסים לרישום כמהנדסי גיבוי. לאחר הגשת מסמכים, הוכחת עמידה בדרישות וראיון אישי הם אושרו. התהליך לווה ע"י עו"ד אשר אימת את פרטי הנרשמים וע"י רואה חשבון.

כיום הרישום נעשה בצורה דיגיטלית (חלק מהחומר נשלח בדואר פיזי)..

בהמשך נדרש לקיים תחזוקה לרישום. התחזוקה כוללת:

  • תשלום אגרה אחת לשנה
  • דיווח על פרויקטים שבוצעו
  • עמידה בדרישות מיוחדות העולות מעת לעת.

 

בשלב מסוים הגיעה דרישה מהמרחבים, להקים פרויקטים בעלי היקף כספי רחב יותר. בעקבות זאת, התקבלה החלטה בקק"ל להעלות את הסיווג הכספי ולכן צרפו עוד שני מהנדסים, ממרחב צפון וממרחב מרכז וכן מנהל יחידת ביצוע שהינו טכנאי במרחב דרום.  תהליך הרישום של צוות זה לא הושלם מאחר ובינתיים אין בכך צורך, שכן כיום קק"ל מוציאה  עבודות לקבלנים חיצוניים. יחד עם זאת באגף דואגים שבכל מרחב יהיה מהנדס מרחב או מנהל יחידת ביצוע, אשר ייתן גיבוי לטובת דיווח על עבודות שביצע, זאת בנוסף למהנדס מתכלל, מטעם האגף.

 

ברשם הקבלנים יש רפרנטית קבועה שעומדת בקשר עם רכז הנושא בקק"ל, אליה מועברים דיווחים פעם בשנה. הרפרנטית בודקת את הדיווחים ובמידה וחסר מסמך מסוים או דרישה מסוימת, מוודאה את השלמתם.

הרפרנטית הנוכחית הינה סנדרה הבה, רכזת בכירה רישום קבלנים, טלפון 02-5847847.

כל התכתבות והמסמכים בנושא רשם הקבלנים מרוכזים בשני תיקים פיזיים. מעט מהחומר קיים בתיקיות מייל.