נגישות מהי
קרן קימת לישראל רואה חשיבות רבה בהנגשה פיזית והנגשת השירות עבור את האנשים עם מוגבלות.
אנו מקדמים ומשקיעים מאמצים ומשאבים רבים, על מנת לאפשר לאנשים עם מוגבלות להשתלב , להנות מהפעילויות והאירועים, להתנייד בחופשיות ולבלות ביערות ובחניונים.
מסורת ישראל הכירה תמיד בצרכיהם המיוחדים של אנשים עם מוגבלות, הנמנים על כל שדרות העם. מלכים ושליטים, כמו גם פשוטי העם, נאלצו להתמודד עם מגבלות גופם. רמז לכך ניתן למצוא בפסוק: "וליהונתן בן שאול בן נכה רגלים בן חמש שנים" (שמואל ב' ד' 4) ובפסוק :"כל- גיא, ינשא, וכל-הר וגבעה, ישפלו, והיה העקוב למישור, והרכסים לבקעה"(ישעיהו פרק מ').
רקע תיאורטי
חקיקה:
זכויותיהם של הפרטים בחברה הישראלית מעוגנות בחקיקה רחבה, שחלה על כלל האוכלוסייה וכוללת היבטים עבור אנשים עם מוגבלות. בבחינת זכויותיהם, ראתה מדינת ישראל צורך בחקיקת חוקים נוספים ונכונות לקחת חלק בהשתתפות באמנת האו"ם לדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, כשהמטרה היא לאפשר לאוכלוסייה זו שוויון הזדמנויות בכל תחומי החיים. החוק מתייחס לאדם עם מוגבלות ומגדירו באופן הבא: "אנשים עם מוגבלות כוללים אנשים הסובלים מליקויים גופניים, נפשיים, שכליים או חושיים העלולים, במגע עם מחסומים שונים לעכב את השתתפותם המלאה והיעילה בחברה על בסיס שווה עם אנשים אחרים"
בסעיף 2 לאמנה נקבע לפיו הימנעות מהספקת נגישות מהווה הפלייה. לפיכך אין ספק כי הזכות לנגישות מוכרת כיום כאחת מאבני היסוד של איסור הפלייה של אנשים עם מוגבלות בחקיקת שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, והיא חלה כמעט על כל שירות ציבורי ומקום שניתן בו שירות לציבור.
ברמת המדינה, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וכן חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות מביאים לידי ביטוי את ההכרה בכבוד האדם ובערך השוויון.
מטרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, היא להגן על כבוד האדם וחירותו, תוך מתן ביטוי לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית .
פורץ הדרך ביחסו של המשפט הישראלי לאנשים עם מוגבלות היה פסק הדין שניתן בבג"צ שחר בוצר ואח' נ' מועצה מקומית "מכבים רעות" ואח', 1996. בית המשפט נדרש לסוגיית זכותו של ילד עם ניוון שרירים המתנייד בכסא גלגלים, לנגישות לבית הספר בו הוא לומד. נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרון ברק, לא הסתפק במתן פתרונות קונקרטיים למקרה הנדון. במילים שהפכו לסמלה של המהפכה המשפטית חברתית בישראל ,הוא קבע:
'הנכה הוא אדם שווה זכויות. אין הוא מצוי מחוץ לחברה או בשוליה. הוא חבר רגיל בחברה בה הוא חי. מטרת ההסדרים, אינה להיטיב עימו בבדידותו, אלא לשלבו- תוך שימוש לעתים בהעדפה מתקנת- במרקם הרגיל של חיי החברה'. בד בבד עם השקתו של עידן הזכויות החדש, קבע הנשיא ברק את נוסחת האיזון בין ערך השוויון לבין שיקולים כלכליים: 'לא חסד מבקש העותר, אלא הגשמת זכותו הוא עומד...הבטחת שוויון ההזדמנויות לנכה עולה כסף. החברה אמונה על ברכי כבוד האדם, החירות והשוויון מוכנה לשלם את המחיר הנדרש. עם זאת היא מודעת ליכולתה. נדרש איזון בין הצרכים והאפשרויות'.
במקביל למתן פס"ד בעניין בוצר החלה המהפכה החקיקתית לצבור תאוצה. באופן סמלי ביותר, באותו יום בו ניתן פס"ד, עברה הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ו- 1996 בקריאה ראשונה בכנסת.
פסיקה זו היוותה את ההכרה העקרונית הראשונה בזכותם של אנשים עם מוגבלות לשוויון זכויות, ובזכותם לנגישות, כחלק מזה.
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח- 1998 המדגיש את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלה, כשהחוק מושתת על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות. מטרת החוק להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, עיגון זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים, באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו. הרעיון המרכזי העומד מאחורי החוק הוא שאדם עם מוגבלות זכאי לקבל החלטות הנוגעות לחייו, על פי רצונו והעדפותיו, והכול בהתאם להוראות כל דין.
סעיפי חוק זה מבטאים מעבר מעקרונות של פטרונות וחסד לעקרונות של זכות והשתתפות .חוק השוויון הוא חוק ישראלי לזכויות אדם המנסה לשלב שתי גישות משפטיות: האחת, האוסרת על הפלייתו של אדם מחמת מוגבלות (הגישה הרווחת במרבית הקהילה האירופית) והכוללת חובת ביצוע התאמות ונגישות כחלק בלתי נפרד מאיסור הפלייה, מתן הכשר להעדפה מתקנת, כולל בסקטור הפרטי, וכן הכללת המשפחות באיסור הפלייה. הגישה השנייה בחוק חותרת להשגת שוויון באמצעות מתן מענה לצרכים מיוחדים (הגישה הרווחת בסקנדינביה, צפון ודרום אמריקה וכן ארצות אוקראינה). הנחת היסוד היא כי הסתפקות בגישה אחת בלבד אינה מספקת להבטחת שוויון הזדמנויות אמיתי. החוק משלב אם את רוח החוק האמריקאי (ADA),בדגש על זכויות אדם, והחוק השוודי (LSS) בדגש על הזכות לשירותים.
ברמה הבינלאומית, בשנת 2006 נחתמה אמנה רבת חשיבות בין 142 מדינות, בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. מטרת האמנה היא לקדם, להגן ולהבטיח הנאה מלאה ושווה של כל האנשים עם מוגבלות מזכויות האדם וחירויות היסוד שלהם, תוך קידום כבוד לכבודם הטבעי. אספקט משמעותי הגלום באמנה זו, הינו התחייבותן של המדינות לאמץ אמצעים מידיים, יעילים ומתאימים במטרה להגביר את המודעות בחברה, למאבק בסטריאוטיפים, בדעות קדומות ובנהגים פוגעים ביחס לאנשים עם מוגבלות, תוך קידום מודעות רחבה ליכולות ולתרומתם.
מבחינת קרן קיימת לישראל אשר אמונה ואחראית על יערות ארץ ישראל, עלינו לדאוג לכך שכלל אוכלוסיית הארץ באשר הם, יוכלו לבוא, לבקר ולהשתתף בפעילויות השונות הניתנות בפארקים, באתרים וביערות קק"ל.
חוק לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נועד להביא לפריצת המעגל שנוצר כתוצאה ממכשולים פיזיים בצד סטריאוטיפים, אשר מחזקים דעות קדומות בחברה כמו כן, נחקק החוק למרות שהמדינה העמידה את ערך השוויון במרכז הכרזת עצמאותה, זאת, עקב הפער הניכר בין הרצוי למצוי.
יתרה מזו, בשנת 2000 הוקמה נציבות זכויות לאנשים עם מוגבלות כגוף מרכזי הפועל מטעם משרד המשפטים לצד הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. הנציבות מופקדת על יישום חוק השוויון ועל חוקים רלוונטים אחרים במטרה למנוע אפליה כלפי אנשים בעלי מוגבלות, כמו כן תפקיד הנציבות כולל ייעוץ לשרים בהצעות חוק וייצוגם בתביעות בשל הפרת הוראות החוק, גיבוש מערכת פיקוח ואכיפה בתחום הנגישות.
פרק הנגישות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח- 1998, הניח את התשתית לשינויים מרחיקי לכת בתחומי החיים שבהם האנשים עם מוגבלות מופלים לרעה. ב-22 במרס 2005 התקבל בכנסת תיקון מס' 2 לחוק, המכונה "פרק הנגישות". החוק קובע להנגיש כל מקום שפתוח לציבור וכל שירות שניתן לציבור לאנשים עם כל סוגי המוגבלות. לפי החוק, מקומות כגון משרדי ממשלה, בתי משפט, בתי קולנוע ותיאטראות, מסעדות ובתי קפה, מוזיאונים, בתי מלון, פארקים, אתרים קולטי קהל, מוסדות דת ובתי עלמין יהיו חייבים בנגישות מלאה. החובה להנגיש את המקומות הללו לאנשים עם מוגבלות פיזית (למשל באמצעות מעלית או רמפה), לאנשים עם מוגבלות בראייה (למשל באמצעות כריזה במעלית או מידע בכתב ברייל), לאנשים עם מוגבלות בשמיעה (למשל, באמצעות מערכות הגברה), לאנשים עם מוגבלות נפשית או עם אוטיזם (למשל, בקביעת פטור מהמתנה בתור), לאנשים עם מוגבלות שכלית (למשל, במסירת מידע בשפה ברורה).
החוק נותן כלים לאכיפת הוראותיו: מערך פקחים של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אשר מוסמכים להוציא צווים נגד מקומות שאינם נגישים, וזכות להגיש תביעות או תובענות ייצוגיות נגד מקומות אלה.
תנאי מרכזי לשילוב אנשים עם מוגבלות בכל תחומי החיים הוא נגישות.
הגדרת הנגישות בחוק השוויון היא "אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכול באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי".
הנגישות נחוצה להשתתפותו במגוון הפעילויות בחברה ככל אדם אחר. לנגישות פן נוסף – ה"נראות" (visibility). עצם נוכחותם של אנשים עם מוגבלות בקהילה מביאה לכך שילדים ומבוגרים פוגשים ציבור זו ברמה בחברתית המיידית, ומכאן קצרה הדרך לשותפות ולהשתתפות רבות יותר של האנשים עם מוגבלות בחיים בפוליטיים, הציבוריים, והמקצועיים.
פרק הנגישות מגדיר את החובה להנגיש כל מקום שפתוח לציבור וכל שירות שניתן לציבור לאנשים עם כל סוגי המוגבלות. החובה חלה על מקום, שירות או מוצר ציבורי, בין אם הוא נועד למטרות רווח ובין אם לאו.
תהליך ההנגשה של מקומות ציבוריים, יתבצע תוך חובת היוועצות וקבלת אישור של מורשי נגישות מתו"ס-תכנון, מבנה וסביבה ושל מורשי נגישות השירות .
מי נושא באחריות לנגיש את המקום?
המחוקק אינו מסתפק בהגדרת המקומות והשירותים החייבים בנגישות, אלא מטיל אחריות אישית גם על הבעלים של המקום הציבורי או נותן השירות, וגם על האחראי או המנהל (באופן ישיר או עקיף) להנגשת המקומות והשירותים.(עפ"י ס' 19ח (ב) לחוק שוויון, ס' 19נא)
קיימים שני מימדים עיקריים למושג נגישות:
- נגישות פיסית: בניית סביבה פיזית חדשה או שינוי הסביבה הקיימת כך שאנשים עם סוגים שונים של מוגבלות יוכלו להגיע ולהיכנס אליה, לנוע ולהתמצא בתוכה בקלות, בביטחון ובאופן עצמאי.
- נגישות לשירות: התאמת נהלים, הליכים ונהגים של השירות וכן מתן אמצעי ושירותי עזר על מנת לאפשר לאדם לקבל מידע הניתן או מופק במסגרת המקום או על מנת שיוכל להשתתף בתכניות ובפעילויות המתקיימות בו.
חזון השירות הנגיש
שירות נגיש במקום ציבורי הינה זכות בסיסית שמאפשרת לאדם להשתמש במתקנים המוצעים במקום, להינות מהשירות הניתן, להגיע, לנוע ולהתמצא, לקבל מידע ולהשתתף בתוכניות ובפעילויות באופן שוויני ומכובד ובעצמאות מירבית.
השירות הניתן לאדם עם מוגבלות יינתן תוך שמירה על כבוד האדם ופרטיותו ומתוך יחס אדיב ,נעים ומכובד.
אדם עם מוגבלות אינו חייב להשתמש בהתאמות הנגישות לשירות המוצעות לו, אם אין הוא רוצה בכך.
בתכנון נכון ישנה אפשרות לעצב את סביבת המתחם בצורה שמונעת חסמים, שילוט מובן ואחיד, עיצוב ברור והגיוני, פשוט ,קבוע עם סמלול אחיד, רשום בגודל גופן ברור והנראה ממרחק גם על ידי אנשים עם לקות ראייה.
מציאת הדרך בצורה מידית ויעילה, בדרך הקצרה והפשוטה ביותר חיונית לכולנו ובייחוד לאנשים עם מוגבלות שכלית.
הקפדה על עקרונות השילוט הנגיש כדוגמה: פשטות, עקביות, אחידות, שימוש בסמלול ומידע טקסטואלי, דפוס נגיש, שימוש בשילוט קולי, ועיצוב השילוט.
בשנים האחרונות, קידמנו בקק"ל, הנגשה של כ- 300 אתרים במקרקעי הייעור, בהתאם לנדרש בתקנות נגישות לאתר.
קרן קיימת לישראל נתפסת כגוף וכסוכן מחנך. קק"ל מנסה להעניק שוויון זכויות והזדמנויות לקבוצות שונות ומגוונות באוכלוסייה בכך שהיא יוצרת מקומות בילוי נגישים בחיק הטבע.
במחלקת החינוך ובקליטת קהל בקק"ל, עורכים פעילויות חינוכיות וחברתיות ופועלים למען העיקרון שלכאורה ניתן לראותו כמובן מאליו, לתכנן ולהנגיש לאנשים עם מוגבלות כבני אדם שווים ללא עוררין.
אנשים עם מוגבלות מהווים אמנם אחוז קטן מכלל החברה, אך אין בנתון זה כדי לקטלגם כקבוצת מיעוט, הנתונה לקיפוח, אפליה והדרה חברתית.
זאת ועוד, לאור העובדה כי אנשים עם מוגבלות אינם משולבים בחברה באופן מוחלט, כשחלק מהסיבות נעוצות בדעות הקדומות השוררות בה, ניכר כי מרבית החברה איננה מכירה אנשים עם מוגבלות ברמה מספקת, וכן אינה רואה בהם כבני אדם שווים עם דעות וערכים משלהם, ללא כל קשר למוגבלותם. ומשכך, קק"ל צריכה להמשיך ליצור מגע עם האנשים עם מוגבלות ולהרחיב את החוויות והאתגרים שהם חווים.
מהעובדה כי אחורי כל אדם עם מוגבלות – עומד אדם, המכיל תכונות, מאפיינים וערכים, הרבה מעבר מעצם היותו עם מוגבלות. אדם עם המוגבלות שנמצא בחברה, הוא חלק אינטגראלי מהחברה, אך הבעייתיות היא שהחברה איננה מכירה בכך באופן מוחלט.
הנגשת אתר פתוח לשימושו של האדם, פירושה פגיעה ולו המינימאלית בתחושת הטבע או הסיפור ההיסטורי.
אך יחד עם זאת, כדי שיהיה ניתן ליהנות מאתר ולהפיק את התועלת המרבית שלשמה הוא תוכנן, עלינו לשלב בו אלמנטים נגישים כדי שאנשים עם מוגבלות יוכלו לבוא, לנוע בתוכו וליהנות מהבילוי בחיק הטבע.
אין 'פתרונות אולטימטיביים' לדילמות התכנון ביערות וגם לא 'פתרונות מדף', יש לתכנן עם חשיבה יצירתית ומוכנות לפשרות. כך אולי יהיה ניתן להגיע לפתרונות המתיישבים טוב ככל האפשר עם מערכת הערכים שלנו, הפרטית והקולקטיבית. הנגשה היא פעולת פיתוח ומתן שירות גם יחד, אפשרות להרחבת קהל היעד הבא לאתר.
במגילת העצמאות אנו מצהירים כי:
"מדינת ישראל... תשקוד על פיתוח הארץ לכל תושביה"
אין ספק שתפקידיה של המדינה עם מוסדותיה לדאוג לרווחת האדם עם העצמאות ולהקל ככל שניתן במסגרת החוק. כמו כן, על הגופים הציבוריים הרלוונטיים לדאוג לשיפור התשתית הפיזית הקיימת ולפתיחתה לכלל האוכלוסייה.
תפקיד המתכננים לתכנן ולהקשיב לצרכי הקהילה המקומית, לאנשים המגיעים לאתר, לערוך סקר ביקושים ולתכנן לפי צרכיהם מקום מפגש לפעילות ,נופש, התכנסות, לימוד ,קליטת קהל וכו'
