קיימים ארבעה סוגים של פרויקטים, אשר קק"ל מנהלת או מבצעת:

1. ביצוע עצמי – עבודות בהן קק"ל מבצעת את כל התהליך באופן עצמאי, החל מגיבוש אומדן עצמאי ע"י קק"ל, דרך איוש צוות ביצוע של קק"ל ועד ביצוע עצמאי מלא ע"י קק"ל.

2. ביצוע ע"י קק"ל באמצעות קבלנים – בפרויקטים בהם אין יתרון יחסי לביצוע ע"י קק"ל (למשל עבודות אספלט) קק"ל משתמשת בקבלנים. במקרה כזה קק"ל מבצעת פיקוח הנדסי ובקרת איכות על עבודת הקבלן והיא האחראית לאספקת העבודה מול הגורם המבקש.
3. נוהל פדיון – בעבודה מסוג זה, קק"ל מממנת את העבודה, בשעה שמזמין העבודה מכין אומדן, יוצא למכרז, מאייש קבלנים ואחראי על הביצוע. קק"ל בודקת את תכולת הביצוע אך לא את איכות העבודה, ומאשרת את החשבון בהתאם ההתקדמות בשטח.

נקודת החולשה בסוג עבודה זה היא היעדר אחריות על איכות העבודה מול המזמין ו/ או התורמים.

4. העברה – עבודה בה מעורבות קק"ל הינה בהעברת כספים בלבד, ללא מעורבות מקצועית או ניהולית. לעיתים מבצעת קק"ל בדיקה על קיום הפרויקט מול הסכום הכספי.

בהתאם להחלטה שנתקבלה, נוהל פדיון יחליף את הפרויקטים המבוצעים בביצוע עצמי ע"י קק"ל וכן את הפרויקטים המבוצעים בניהול קק"ל באמצעות קבלנים. ההחלטה תחול על פרויקטים שאינם בתחום מקרקעי ייעור (אלה ימשיכו להתבצע במתכונת ניהול עצמי).

משמעותה של החלטה זו הינה בשינויים העיקריים הבאים:

• מניעת התעסקות של קק"ל בהיבטים ביורוקרטיים ופוליטיים
• העברת האחריות ההנדסית מידי קק"ל
• ביצוע מעקב על שימוש בכספים בהתאם לייעודם, ע"י קק"ל.

יחידות הביצוע בקק"ל שינו את ייעודן וכיום הן נקראות יחידות ניהול ופיקוח ואכן זו מהותן.

על הניהול אחראים המהנדסים ועל הפיקוח מופקדים מנהלי העבודה.

ניהול ופיקוח על הפרויקטים מצריך ידע בנושאי הנדסה אזרחית שונים, כמו: ביסוס, חיפוי, בטון, אינסטלציה ועוד. ידע זה הינו חיוני על מנת לסיים את הפרויקטים באיכות הנדרשת, בזמן הרצוי ובתקציב המוגדר.

בנוסף לידע בתחום, נדרשת מערכת הבטחת איכות, כלומר ניהול ותחזוקה של מנגנוני בקרה ע"י היזם, במטרה לוודא כי מערכות בקרת האיכות של הקבלן המבצע, מתפקדות ואיכות פרויקט אכן מושגת.

             תובנות ודגשים

• חוזים מול קבלנים: כיום נעשה שימוש בקנסות בסיום הפרויקט בלבד. חשוב להגדיר אבני דרך במהלך הפרויקט ולהשתמש במנגנון הקנסות לאורך הפרויקט, לפי הצורך. בצורה זו ניתן לשלוט בלוחות הזמנים של הפרויקט לכל אורכו.
• סטאטוס פרויקט: לקראת אמצע תקופת הפרויקט חשוב לדרוש מן הקבלן, להוציא חשבון טרום סופי. חשבון כזה יספק דיווח סטאטוס על מצב הפרויקט בנקודת הזמן והערכה קדימה, ובפרט ישפוך אור על המרכיבים בהם עלול הקבלן להתעכב ולא לספקם בהתאם לתוכנית הפרויקט.
• מעקב החלטות: חשוב להקפיד על תיעוד ניהול מעקב החלטות. בקרת ההחלטות באופן שוטף תאפשר עבודה מתואמת על-פי ההחלטות שנתקבלו ותמנע חוסר סנכרון, חריגות ועיכובים בעבודות הפרויקט.
• ניהול הפרויקטים: שימוש במתודולוגיות ניהול פרויקטים ובכלי ניהול פרויקטים מתקדמים, יאפשר שליטה וניתוח של המידע הפרויקטאלי, וקבלת תמונת מצב אשר תצביע על צווארי בקבוק. מידע זה הוא הבסיס לאיתור ובקרת סיכונים, טיפול מוקדם בפערים שונים, ניהול פרויקט איכותי וגם שיתוף מידע ולמידה ארגונית.

    כללי

חלק אינטגראלי מתהליך בקרת פרויקטים הוא ניהול סיכונים. ההיתכנות שאירוע בלתי רצוי וצפוי יקרה, ניתנת לניהול ויש אפשרות לצמצם את ההשלכות של אירוע כזה על הפרויקט ומהלכו.
 

כאשר דנים בסיכונים פרויקטאליים, מתכוונים למספר רב של אפשרויות. דוגמאות לסיכונים יכולות להיות: פגעי טבע כמו שריפה או מבול, תביעות משפטיות בלתי צפויות, איחורים מצד כוח האדם, נותני שירות או ספקים, נטישה, פיטורים או התפטרות של אחד או כמה מהשותפים בפרויקט, אתגרים בלתי צפויים בשטח האתר, סיכונים הטמונים בשימוש בטכנולוגיה חדשנית בפרויקט ועוד... - קיימים כמובן עוד סיכונים שיכולים “לאיים” על השלמת הפרויקט ועל הצלחתו.
 

ישנן מספר דרכים לנהל את הסיכונים ולשלוט בהם, ככל שניתן, בין אם ע"י מניעת התממשות הסיכון ובין אם ע"י הפחתת הנזק אשר ייגרם באם יתממש. כך למשל, בהיבט תקציב, בהיבט לוח זמנים ובהיבט המשאבים – אפשר לתכנן עתודות. ביטוח הינו אמצעי יעיל לצמצום סיכונים, הסתייעות במשאבים חיצוניים, ביצוע מקבילי, הגדלת המשאב האנושי במקרה של דחיית זמנים, כמו גם הכנת תוכנית ב’ וחלופות לשלבים בתהליך שיעמדו לרשותנו במקרה של כשל. כל אלו ועוד יכולים לצמצם באופן משמעותי את הסיכונים בתהליך ולתרום להשגת יעדי הפרויקט.

          להלן סקירה של מספר סיכונים אופייניים בפרויקטי קק"ל:

• סיכוני אומדן

  דוגמא: עבודות ניקוז בפרויקט שדה תעופה ע"ש אסף ואילן רמון בתמנע:

קק"ל ביצעה את עבודות הניקוז בפרויקט, בהיקף של 70 מיליון ₪. רשות שדות התעופה הקצתה 50 מיליון ₪ וקק"ל 20 מיליון ש"ח.

אתגר האומדן

האומדן מבוסס על תפוקות מוערכות. למשל בנחל ב"ש האומדן התבסס על 3000 קוב עפר ליום. בהתאם לכך ובהתאם לתכולת הרטיבות – אחוז המים בעפר - מוערכת כמות קוב המים.

באם לא מתקבלת כל כמות קוב המים באמצעות מזמין העבודה – הדבר יפגע ביכולת להשיג את התפוקות המתוכננות. באם התפוקות לא תתאפשרנה אזי הצוותים והכלים יהיו מושבתים ולכן המחיר לקוב יעלה.

• סיכוני תלות

היבטים כגון כמות קוב המים כנ"ל, הקשורים לאומדן וליכולת לספק את העבודה לפי פרמטרים ותנאים מסוימים, הינם היבטים קריטיים ובעלי השפעה על ביצועי הפרויקט. יש לשים לב לכל ההיבטים שהינם תלויים או יוצרים תלות בהיבטם אחרים או גורמים אחרים בפרויקט ולהשפעתם על השגת יעדי הפרויקט. חשוב לזהות ולהגדיר אותם עוד בשלב החוזה.

היבטים חיצוניים נוספים העלולים לגרום לתלות ולהוות סיכון לעמידה ביעדים, הם: 

• פלישת אנשים לשטח
• מחוסר בחול בעת ציפוי חול בערבה
• מגבלות בשעות עבודה
• היווצרות הפרעה לתנועה
• צורך בכוח משטרתי

            טיפים:

• יש לקחת בחשבון סיכוני תלות הן בתכנון והן בתקצוב. כיום נהוג לקחת בחשבון 15% בצ"מ.
• מוצע לכתוב בחוזה כי כל פער שמקורו במידע שהיה חסר מראש, והינו באחריות המזמין, לא יחול תחת אחריות המבצע.

• עבודה של מספר קבלנים

בעת עבודה של שני קבלנים ויותר באתר, נושאים יכולים ליפול 'בין הכיסאות' ולא תמיד יהיה ניתן לשייך פערים הנוצרים בשטח עם אחד הקבלנים באופן ברור. במקרים כאלה עלולה להתפתח דילמה של מי האחריות לפער שנוצר.

  טיפים:

• קיימת מגמה לעבור להעסקת קבלן אחד מרכזי ולהגדיר מכלול עבודות תחת אחריות אחת.

• עיכובים בשל תכנון היזם

מזמין העבודה מבצע תכנון ועורך חוזים עם המתכננים. בהמשך, קק"ל נדרשת לבצע את העבודה ומשתמשת לצורך כך בקבלנים מטעמה. לעיתים מתעוררים עיכובים בשל טעויות בתכנון, עד כדי צורך לעצור את הביצוע.

לדוגמא, בפארק אופקים - פרויקט בהיקף של 10 מיליון ₪ - המועצה לא שילמה למתכננים. בעקבות זאת נוצרו עיכובים בביצוע, נוצרו שינויים רבים, בין היתר שינויים בתחום התאורה.

קק"ל, כגורם מבצע, הפעילה לחץ על המועצה לשלם למתכננים, על מנת לצמצם את הפערים שנוצרו, אך נאלצה לשלם לקבלנים מטעמה, בגין פיגור של כחצי שנה בלוחות הזמנים של הביצוע.

  טיפים:

• רצוי כי בפרויקטים שקק"ל מבצעת היא תהיה גם הגוף המתכנן. באופן זה תוגדר אחריות אחת למכלול הפרויקט.
• בפרויקטים בהם התכנון מבוצע באחריות יזם אחר – רצוי לעבוד לפי נוהל פדיון.

• סיכוני אי וודאות

עבודות ביצוע כרוכות לרוב באי וודאות במידע העומד לרשות הגורמים המבצעים. על מנת להתמודד עם מציאות זו, חשוב לחשוב בדרכים יצירתיות.

  דוגמאות:

• פרויקט הקמת מאגר מים לכיש: בפרויקט זה כל הקידוחים נפלו על סלע. עלות העבודה עלתה מ-13 מיליון ₪ ל-17 מיליון ש"ח. הפתרון היה הגבהת הסוללה, אשר חסכה עבודת חפירה בגובה חצי מטר.
• בישוב שקף: התקבלו תוכניות מן המתכנן, לפיהן ניתן היה לראות הנמכת קרקע במטר – בעיה בהיקף של מיליון שקל. שכר המתכנן היה 5% מערך העבודה. נעשתה פניה למתכנן בשאלה מדוע צריך את ההנמכה והתקבל הסבר כי הסיבות הן סיבות של נראות. אולם במקרה זה אין ערך לנראות ואין פגיעה נופית ולכן ביטלו את הנמכת הקרקע.
• בפינוי יישובי גוש קטיף: משרד השיכון נתן הוראה לקק"ל להיכנס ליישוב (קק"ל עשתה מחווה ע"י העברת עצים מחצרות בתי התושבים ונטיעתם בשטח ביתם החדש). חלוצית 1 וחלוצית 2 היו היישובים שהיו אמורים לקלוט את המפונים. קק"ל נדרשה לבצע הכשרה חקלאית בשטח של 3000 דונם. עבודות העפר היו בשווי של 6 מיליון ₪. המתכנן ביקש לקבל 5% וחברת הניהול גבתה 5%. קק"ל הציעה הצעה חלופית: חשיפת השטח, שריפת החומר האורגני ופיזור שאר האדמה בשטח במקום הכנסתו לאתר פסולת מורשה. תחילה נתקלה ההצעה בהתנגדות של משרד השיכון אך לבסוף נתקבלה ו-5 מיליון ₪ נחסכו.

  טיפים:

• חשוב לבחון את התכנון מנקודת מבט של עלות/ תועלת, יש לבדוק מהן החלופות האפשריות ומהי הדרך הנכונה ביותר לאור שיקולי עלות/ תועלת.
• יש לקחת בחשבון שיקולים כספיים בתהליכי קבלת החלטות. יחד עם זאת יש משקל גם לשיקולים ערכיים. קק"ל כגוף ציוני הינה בעלת מטרות רחבות מעבר למטרות הכלכליות.
• בעת קבלת החלטות חשוב לשים את טובת המערכת לנגד העיניים ולהתבונן במצב בראייה כוללת ולא רק במבט הנדסי.

  שינוע עפר

כל פעולת בנייה מתבססת, למעשה, על פעולה מקדימה של עבודות עפר. עבודות עפר נעשות על מנת להכין את הקרקע ואת התשתיות לבנייה ואחרי שהן נעשות ניתן להתקדם במלאכת הבנייה. כחלק מעבודות העפר ניתן למנות גם את הבנייה התת קרקעית, מערכות הביוב והניקוז, כבישים, מדרכות ועוד.

המטרה בביצוע עבודות עפר היא הכנת השטח לבנייה על ידי פינוי קרקעות, חפירות, הזזת וכבישת אספלט ועוד. בנוסף, תיעשה הזזה של חולות, עפר וסלעים ממקום למקום. לצורך פעולות אלה ייעשה שימוש בכלים קלים וכבדים וביניהם טרקטורונים, מחפרים, בובקטים, מנופים ועוד.

         עבודות עפר בהכשרה שיכונית במצפה אילן

עבודות עפר הן עבודות מורכבות. אחד מהגורמים למורכבות העבודה הוא נושא שינוע העפר. למעשה, שינוע העפר הוא המרכיב הדומיננטי בעלות העבודה.

  חשוב לציין:

• לאור המשקל הרב שיש לעלות שינוע העפר, בכל עבודת עפר יש לשאוף שמאזן העפר היוצא והנכנס יישמר. נקודת מוצא זו נכונה לכל סוג של פרויקט.

• מתוך השאיפה להגיע לאיזון זה, בעבודות במאגרי מים מגדירים את גובה הסוללה לפי כמות העפר בחפירה.

עבודת שינוע עפר

  דוגמא:

דוגמא מעניינת לשמירה על מאזן העפר, ניתן לראות בפרויקט שדה תעופה ע"ש אסף ואילן רמון בתמנע. תכנית הפיתוח הנופי של האתר כולו שאבה השראה מסביבת המדבר, ובפרט משפך פלגי המים של הנחלים הסמוכים. כך, נתיבי החניון והפיתוח הנופי עוקבים אחר צורת מניפת שפך הנחלים הטבעי. כחלק מהשאיפה לשמר ולהשתלב בסביבה המדברית ובכוונה למצות את השימוש בחומרים המקומיים הקיימים, כל תשתית החול והסלעים שנחפרו באתר שימשה, לאחר שנגרסה, כחומר מילוי לצורך הקמת מסלולי הנחיתה ורחבות המטוסים, הכבישים וכו'. לשם כך הוקם באתר מפעל לגריסת חלוקי נחל אלו לחומרי המצעים. בנוסף, אדמה זו שימשה לחיפוי הקרקע עם סיום העבודות למפעל הניקוז וההגנה בפני השיטפונות תוך השתלבות עם הסביבה הטבעית. כמו כן לוקטו ושומרו זרעי הצמחייה המקומית באתר, גודלו וטופחו בחממות מהלך שנות הבנייה והושבו לבסוף למקורם, לשמש כנוף שדה התעופה.

במקרים מסוימים לא ניתן לשמור על איזון בין הכמות היוצאת והכמות הנכנסת. למשל, בישוב חירן, בפרויקט הקמת היישוב, עבודות העפר ייצרו 700,000 קוב עפר. מאחר ורוב המגרשים ביישוב דרשו חפירה, לא ניתן היה להגיע לאיזון.

לעיתים, מקבלת  קק"ל פניות מקבלנים לבצע עבודות עפר במחיר אפס. מחיר זה נובע מאינטרס הקבלן להפטר מעודפי עפר, שכן הוא מחויב לכך ע"י המשרד להגנת הסביבה. קק"ל בודקת את הצרכים ובהתאם להם עורכת חוזה עם הקבלן. החוזה יכלול את כל סוגי הפעולות: שינוע העפר, פיזורו והידוקו. במקרים כאלה יש לבצע בקרה על מילוי והידוק העפר.