אירועים בייזום והשתתפות קק"ל

גיבוש תוכנית אירועים

אגף קשרי ציבור בקק"ל, הוא הגוף האמון על הכנת תוכניות פעילות לקהל הרחב ביערות ובאתרי קק"ל. האגף, בשיתוף עם נציגי המרחבים – מנהלי מחלקות קהילה ויער ורכזי קהילה ויער באזורים, בונה את התוכנית.

במרחב דרום פועל פורום שמטרתו למקסם את יכולות התכנון והביצוע של אירועים.

נציגי הפורום מטעם המרחב הם מנהל קהילה ויער, נציג אגף קשרי ציבור, רכזי קהילה ויער, נציגי אגף חינוך ונוער במרחב. הרכב כזה מבטיח כי כל ההיבטים ישולבו בתכנון.

הפורום מתכנס אחת לחודש ודן בענייני אירועים ובנושאים נוספים. לדוגמא, נושא חגי תשרי: המשתתפים מביאים את תפישותיהם ורעיונותיהם ומתקיים דיון בנושא אופי התכנים וסוג האירוע המתאים לנושא.

גורמי ממשק קהילה מתכללים את כל המידע שעלה בדיון ויוצרים טיוטה של התוכנית, אשר כוללת:

• היכן יתקיימו אירועים
• היכן תוצבנה תחנות מידע
• איזה פעילויות תתקיימנה

הטיוטה נדונה בהנהלת מרחב. לאחר קבלת אישור – התוכנית יוצאת לפרסום.

עבודה במסגרת פורום כזה יוצרת סנכרון בין פעילויות שונות, המבוצעות ע"י הגורמים השונים בקק"ל ואל מול הרשות המקומית וגורמים חיצוניים נוספים.

הפורום במרחב דרום עוסק באירועים מסוגים שונים:

אירועים לקהל הרחב – מנוהל ע"י נציג קשרי ציבור במרחב ואנשי המרחב מסייעים בדגלול, הכנת השטח וכל היבט פיזי במקום.

• תוכנית מול קהילות - מנוהל ע"י רכז קהילה ויער במסגרת התקשורת שלו עם הקהילה.  קהילה הינה יישוב מסוים (עיר, מושב או קיבוץ). סיוע ניתן ע"י האיזור בארגון השטח ואספקת ציוד לפעילות. במידה ויש פעילות תוכן, הרכז פועל עצמאית או מסתייע בגורם מאגף החינוך.
• פעילויות מסוג טקסים – רכז קהילה ויער באיזור אחראי על הממשק עם הקהילה ומנחה את הטקס. מחלקת טקסים של קק"ל מסייעת בלוגיסטיקה כמו במה, כיבוד, ציוד הגברה וכדומה.

 ההתנהלות הינה לפי נוהל טקסים בקק"ל, לאחר שהמרחב אישר תקציב

אתגרים

אירועים לקהל הרחב:

• כיצד לגרום עניין לציבור? סוגיית התוכן הינה באחריותו של אגף קשרי ציבור.

  אירועים קהילתיים:

  כיצד למשוך את קהילה ליער המקומי?
  היער אינו אטרקטיבי כמו הפארק העירוני, המלא במדשאות ובמתקני משחקים ונערכים בו הופעות. היער עלול להיתפס לפעמים כמפחיד או במקום שיש חשש בטחוני לשהות בו. יש לאתר יוזמות מתאימות אשר ימשכו את הקהילה לבקר ביער.

  כפר מימון, שוקדה וקיבוץ עלומים
  קק"ל קיבלה פניה מהקהילות ביישובים אלו, לקיים פרויקט הנצחה למען חבר שנפל, באתר שזיהו באיזור - באר.
  בעקבות הפנייה נוצר שולחן עגול של נציגי שלושת הישובים וגורמי קק"ל ובו עלו רעיונות לפעילות. הפעילות לא הייתה פעילות הנצחה באופייה (אזכור שם הנופל היה דרך הפעילות).
  נציגי הקהילה השתתפו בהכנת והעברת הפעילות. בהמשך לפעילות הם המשיכו ליזום ולקיים קשר עם היער ועם קק"ל באופן מתמשך (למשל מסלולי אופניים).

  טיפים העולים מתוך הדוגמא:

• הדוגמא מייצגת מקרה של יוזמה קהילתית, יש להיות מודעים לכך שיוזמות קהילתיות יכולות להגיע מהקהילה ולא מחויבות לצאת מתוך קק"ל.
• חשוב להבין כי כאשר יוצרים 'שולחן עגול' יש צורך להגיע להסכמות. לעיתים רצונות מסוימים לא יתממשו. בדוגמא הנ"ל לתושבים היו ציפיות לבמות גדולות והופעות ענק. לעומת זאת, הסכמות שנוצרו - יצירת מסגרת של התכנסות בסדר גודל של 50 איש והצבת ספסלים עבורם - אכן התממשו.
• כיצד להפוך בקשה לאירוע חד פעמי לקשר מתמיד בין הקהילה לבין היער?

  לצורך יצירת קשר קבוע יש לקיים שיתוף ציבור ובניית תוכנית שנתית ורב שנתית משותפת.
  ניתן להסתייע בגורמים מקצועיים בעלי התמחות בשיתוף ציבור, היכולים לסייע בהנחיית הקבוצה ובהגעה להסכמות על בסיס רצונות משותפים.
  רעיון שיתוף ציבור מבוסס על הקמת תהליך מובנה בו כל הגורמים הרלוונטיים מביעים את צרכיהם ועמדותיהם לגבי היער, הן ברמת החזון והן ברמת הצרכים הקונקרטיים.
  התהליך כולל את השלבים הבאים:
   

• יצירת מסגרת לפגישות
• שיווק התהליך
• הצבת גבולות מראש כמו הגדרת היער, מטרותיו ואילוציו
• קיום דיון פתוח עם הקהל לגבי מטרות ויעדים
• הצגת דוגמאות ממקומות אחרים
• בסיום הדיון  - הקמת צוותי עבודה.
  דוגמא: יער בלפור בצמוד למגדל העמק
  נעשה תהליך כאמור לעיל. נוצרה תוכנית עבודה לפעילויות ואירועים.
  הרשות העמידה עובד בחצי משרה לטובת הנושא באופן מתמשך.
  קיימת קבוצה של נאמני יער הנפגשים באופן רציף, מקיימים פגישות עם אנשי קק"ל ומגבשים את תוכנית האירועים. בהמשך מפיקים ומתפעלים את האירועים.
  היער פעיל לאורך זמן, כאשר מתקיימת חשיבה מתמשכת כיצד להעצים את הפעילות ואת הקשר בין הקהילה ליער.

  דוגמא: יער פסגת זאב ונווה יעקב – (יער מיר).
  במקרה זה גויסו נציגי קהילה 'משוגעים לדבר', אשר יזמו רעיונות. עצם הייזום והעלאת הרעיונות מהשטח מהווה מפתח חשוב להצלחה.
  דפוס פעולה כזה מחייב את קק"ל להכשיר את הרכזים להנחות ולנהל תהליכים עם קהילה.
  חלק מן ההכשרה הינה לקבל כלים לניהול תהליך מתמשך עם תושבים, עסוקים לרוב, אשר בחלק מזמנם מתנדבים לנושא, ויש צורך לשמור על עניין ומשאבים לאורך זמן. זהו אתגר לא פשוט. יש לקחת בחשבון שמרבית המפגשים הם בשעות הערב

  טיפים העולים מתוך הדוגמא:

• יש ליצור אמון של הקהילה ע"י עמידה בהבטחות מצד קק"ל. אמון יכול להישבר בקלות!
• יש לקחת בחשבון הקצאת זמן בשוטף של אנשי קק"ל על מנת לתת מענה לקהילה, לרבות זמינות בשעות הערב!
• יש להבנות תהליכים חברתיים שיש להם 'אבא' מוגדר בקק"ל. זהו ענין מהותי, הכרוך בשינוי בתפקיד, בכישורים ובהכשרה של הרכזים
• מומלץ לפתח את היכולות הנדרשות באמצעות אנשי מקצוע מדיסציפלינות מתאימות (למשל עבודה סוציאלית עם התמחות בעבודה קהילתית).

  חשוב לציין: קהילה לא חייבת להיות קבוצה של אנשים בגבולות פיזיים. למשל 'רוכבי הדרום' הינה  קבוצה של רוכבים מאיזור אופקים, מישובים שונים.
  חברי הקבוצה נלהבים ואסירי תודה לקק"ל על תרומתה למסלולי אופניים. הם בעלי רצון לתרום, יוזמים ומובילים אירועי אופניים.
  האתגר, כאמור, הוא לתחזק את הקשר עימם ולהעצים אותם.

• כיצד להבנות תוכן?

גם בנושא זה חשוב לקיים שיח עם הקהילה. לקק"ל חשוב להכניס את התכנים שהיא תומכת בהם. למשל, אגף חינוך ירצה לקדם מסרים של ציונות ומולדת. למחלקת קהילה חשוב לספק ערכים של היער ואקולוגיה. רכז קהילה יכול לבנות תמהיל של פעילויות עם סוגי תכנים שונים.

האתגר מבחינת התוכן הוא צורך במשאבים ותקציבים, קק"ל אינה יכולה לתמוך בכל באופן מלא ואילו התפישה הרווחת בקרב הציבור היא כי קק"ל צריכה לממן את מלא הפעילות.

יש להגיע לאיזון כלשהו בין ההשקעה מצד קק"ל אל מול התרומה של הקהילה ממשאביה העצמיים כולל משאבי הרשות המקומית.

לדוגמא, בפעילות טו בשבט, אם קק"ל מממנת פעילות תוכן אזי מצופה מהקהילה שתדאג לפירות יבשים.

דוגמא: שביל הפרחים ביער ראש העין:

הדוגמא ממחישה חלוקת פעילות מיטבית בין הקהילה לבין קק"ל.

סקר הפרחים – נעשה עם תושבים.

באירועים שנערכו ביער, תלמידים מבתי ספר בעיר ניגנו על השביל ואחרים הדריכו את המטיילים. ילדי הקהילה הכינו את לוחות הצגת הפרחים והדריכו בפינות חמד לאורך תוואי השביל.

טיפ:
נכתבה חוברת למדריך ובה מערך הדרכה והסברים להפעלה עצמית על ידי נאמני היער.

אירוע בו לתושבים חלק פעיל, גורם להם להיקשר ליער בצורה חזקה יותר. ההורים נקשרים לכך דרך הפעילות הערכית שילדיהם תורמים לה ונתרמים ממנה.

לעומת זאת, כאשר משאבי הקהילה הינם כספיים בלבד והפעילות נרכשת מקבלני משנה– מטרת הקשר ליער ולערכים שהוא מייצג – מתממשת פחות.