תהליך העבודה

1. איסוף וריכוז המידע

 התהליך מתחיל בפנייה של הסוקרים לעובדי מדור המידע להדפסת מפת אורטו פוטו – תצלום אוויר מעוגן. אחת משכבות המידע בממ"ג, שמקורה ב'מיפוי ישראל'.

 הסוקרים מקבלים גם מפת שליטה ליער שהם עובדים בו בשטח.

  הגדרה: מפת שליטה היא מפה בסיסית של היער, הכוללת שכבות מידע רבות של היער שעיקרם דרכי היער ועומדי יער.

שכבת עומדי יער כוללת פירוט חלקות ועומדי יער ו-3 סוגי עצים עיקריים בכל עומד.

 הגדרה: עומד היא יחידה בסיסית של חלוקת שטח ביער. נתוני העומד כוללים גם שנת נטיעה.

 הסוקרים מבצעים את הסקר לפי נהלי אגף הייעור והמרחב. הם אוספים מידע על גובה עצים, צפיפות עצים, אחוז וסוג צומח טבעי, סוג קרקע, תכסית, שכבה ראשית, שכבה משנית, זהות העומד (מספר עומד). הסוקרים מתעדים כל שינוי ביער, בטופס ו/או על גבי המפה.

        הסוקרים מעבירים ליחידת המידע מפה אשר אושרה ע"י היערנים.

 מתקיימת פגישה עם הסוקרים לקבלת המידע. במסגרת הפגישה מתבצע מעבר אחר כל עומד ועומד מול המפה הפיזית ומול הטפסים שמולאו. עבור כל עומד, מפרטים את השינויים שנמצאו. מתבצע רישום פיזי של השינויים. שיטת העבודה הינה בדיקה של הסוקר של רישומיו בטופס מול הנראה במפה, במקביל נרשמים השינויים ע"י עובד המחלקה ומתועדות נקודות לתשומת לב מיוחדת, למשל דרך שנמחקה.

       הסוקרים משאירים במדור את התיק עם חומר הסקר של אותו היער.

       מכאן נכנס לעבודה בעל תפקיד נוסף, אשר בונה טבלת מידע באקסל, על בסיס כל    המידע שיש בטפסים של המדגמים. מידע זה נדרש לעבודות ייעור שונות, למשל תכנית דילול או תכנית נטיעות. הממונה על העדכון מעביר את כל השינויים במפות ובטפסי מדגמים. הממונה שומר מפה מקורית עם כל המידע ומצלם או סורק את המפה לפי הצורך, כך שניתן לעדכן את השינויים של הסקר בממ"ג במקביל לבניית טבלת האקסל.

       טבלת האקסל הסופית נשלחת ליחידה. מבנה האקסל כולל שורה עבור כל עומד, ופירוט נתונים רבים אודות העומד בעמודות.

 

2. עדכון בממ"ג

 כעת מתחיל שלב העדכון במערכת הממוחשבת (זה השלב המשותף לסקר אינוונטר ולעדכון השינויים השוטף).

המערכת מנהלת שני סוגי מידע: מידע ווקטורי ומידע טבלאי ויש לעדכן את שניהם. למשל: המידע אודות דרך כולל סימון גרפי של קו הדרך ומידע אודות הדרך (רוחב, סוג דרך ...), כך לגבי כל אחת מן הישויות.

 בממ"ג יש מאגר נתונים ארציים המשרתים את כל עובדי קק"ל. על מנת לערוך את נתונים אלו, יש למשוך את השכבות של אותו יער מהשרת וליצור מהדורה של שכבות הרשת לעבודה ביחידה –מהדורה הנקראת check-out. מהדורה זו נשמרת בכונן C במחשב של העובד המבצע את העדכונים.

 לאחר ביצוע check out, המערכת יוצרת רפליקה (REPLICA). הרפליקה היא עותק של שכבות היער שעובדים עליו כרגע ומשקפת את קובץ ה- check outשעליו מבצעים את העדכונים. חשיבותו של עותק זה היא למקרה בו בטעות יהיה ניסיון לעשות שוב check out. מאחר וקיים כבר עותק פתוח לשינויים בחוץ – המערכת לא תאפשר זאת.

 כעת מתחיל שלב עדכון השינויים. יש לפתוח פרויקט חדש ולשמור בו את המהדורה שנוצרה. התיקונים מתבצעים על שכבת ה- PERSONNAL DATA BASE (CHECK-OUT) תוך הפעלת פקודת עריכה לשכבות STAND-ROAD.

 כעת לוקחים את צילום המפה של הסוקרים ובוחרים חלקה/ מיקום במפה להתחיל ממנו את העבודה. עדכון השינויים מתבסס על השינויים אשר סומנו במפה הפיזית וכן על הרישום של התיקונים שנעשה בפגישה עם הסוקרים. מעבירים את השינויים על השכבות הנ"ל הן ווקטורית והן טבלאית.

 הנתונים של סקר אינוונטר בטבלת האקסל מועברים בחלקם לשכבתSTAND  וגם STAND SPECIES.

 

  אתגר מרכזי בתהליך: הסיכון לפספס שינוי

כיצד מתמודדים?

   טיפים:

• על מנת למזער את הסיכון מתבצעת עבודה מקבילה של עדכון המערכת הממוחשבת יחד עם עיבוד הנתונים בגיליון האקסל המרכז.
• עם סיום עדכון השינויים הגרפיים במערכת ולפני המשך הטיפול במערכת, יש להמתין לסיום עיבוד הנתונים באקסל. זוהי נקודה קריטית בה יכול להיגרם אבדן מידע.
• מומלץ לסמן על המפה כל שינוי שבוצע במחשב.
• רצוי לבדוק ולתקף שוב את העדכונים הגרפיים והטבלאיים.

 

3. בקרת שינויים

בקרת השינויים שבוצעו בממ"ג מתבצעת באמצעות אפליקציה מיוחדת. האפליקציה מבצעת בדיקת תקינות טופולוגיה ומראה היכן יש תקלות. להלן אופן העבודה עמה:

 בתחילת ביצוע תהליך בדיקת השינויים, יש לתת מספר יער.

 יופיע תפריט פעולות, המבצעות בדיקות והשלמת נתונים אוטומטית.

 בפעולת עריכה יש להשתמש בפקודה המאתרת שגיאות הנדרשות לתיקון. יש לתקן את השגיאות בממ"ג.

 יש לחזור על תהליך הבדיקה.

   דוגמא:

חפיפה בין אובייקטים: כאשר יש חפיפה בין עומדים – מקרה כזה יעלה כתקלה בבדיקת תקינות של המערכת. כך גם לגבי חפיפה בין דרכי יער או היעדר רצף בין פוליגונים.

הערה: הרפרנט של האפליקציה הוא אלכס שרמן. ניתן לשאול אותו שאלות בטלפון 04-8470314.

 

4. ביצוע check-in

 עם סיום העדכונים, מתבצע ,Check In דהיינו הכנסת השכבה שעודכנו בה התיקונים, בחזרה לשרת המרכזי. התהליך מתבצע בעזרת אותה אפליקציה שהוזכרה לעיל.

 בסיום התהליך יש לוודא כי הרפליקה נעלמה ולבדוק כי השינויים שבוצעו אכן עודכנו במערכת.

 בעת ביצוע Check In האפליקציה יוצרת קובץ DELTA בו רשומים כל השינויים שבוצעו. יש לשמור את הקובץ בתיקיית היער ב-  J/FORESTכמו גם את ה- check-outעם ציון שנת העדכון .

 

5. סיום העדכון

   עם סיום check-in, יש להודיע לאלכס על גמר הטיפול בשינויים.

   כאשר כל המרחבים סיימו את עבודתם, אלכס יבצע קומפילציה של כל השינויים בשכבת העומדים הארצית. בנוסף הוא יצור שכבה ארצית מעודכנת של יער בניהול קק"ל. זוהי שכבה נוספת השמורה בשרתים והכוללת רק את הגבולות החיצוניים של היערות. שכבה זו אינה ניתנת לעריכה במרחבים.

   בסוף התהליך נתוני המערכת המעודכנים ברמה ארצית מזינים את מערכת יערנות בקק"ל: נוצרת שכבת עומדי יער מעודכנת –PERMANENT- אשר לא תשתנה במהלך השנה ותהיה מסונכרנת כל השנה עם מערכת יערנות.

 

6. טיפול שוטף

  כל עדכון שינויים שנעשה במהלך השנה (גם אם לא במסגרת סקר אינוונטר) יכנס גם הוא לתהליך עדכון כפי שתואר לעיל.

  פעם או פעמיים בשנה מתקיימת פניה לאזורים להעביר את רשימת השינויים שחלו אצלם. ההעברה מתבצעת בקובץ אקסל, בקבציGIS  או בפגישה פרונטאלית, בהתאם לכמות ולסוג השינויים.

   חשוב לציין: הטיפול בסקר אינוונטר עשוי להמשך חודשים. סקר כזה אפשר לעשות בכל עת בשנה בהתאם ללו"ז של הסוקרים. כך שאם קימת משימה שהינה עונתית ודחופה, ניתן להפסיק את הטיפול בסקר האינוונטר לטובת טיפול במשימה הדחופה יותר ולהמשיכו מאוחר יותר.

  כל שינוי שיתבצע במשך השנה יופיע בשכבת עומדי יער מעודכנת אחרת: UPDATED. זוהי השכבה שתופיע במפת שליטה, כך שאם מפיקים מפת שליטה חדשה באמצע שנה לא תהיה התאמה בין נתוני העומדים על המפה לבין המידע במערכת יערנות.

 

  חשוב לציין: תכנון לוח הזמנים:

• עד סוף השנה הקלנדארית, כל השינויים נדרשים להיות מעודכנים במערכת. יש לבנות את מפות השליטה ליערות, להדפיס אותן ולשלוח אותן לאזורים.
• חשוב להתחשב בעומס העבודה בתקופת סוף שנה.
• מועד הסיום המאוחר ביותר הוא תחילת מרץ.